בקצרה
- לפי דוח הפעילות של האפוטרופוס הכללי לשנת 2025 מנוהלים אצלו 902 דירות ובתי עסק, 2,042 מגרשים וכ-2.892 מיליארד שקל.
- ברשימה הפומבית שמפרסם משרד המשפטים ספרנו 17,830 שמות, ומתוכם 2,610 שבהם מצוין במפורש נכס מקרקעין.
- 14,036 מהרשומות מסומנות "בבדיקה להעברה לקניין המדינה", ו-1,244 כבר הועברו למדינה בפועל.
- מ-31 במרץ 2026, ולשבע שנים, נכס מקרקעין עובר לקניין המדינה אחרי 15 שנות ניהול במקום 25.
- ב-2025 ועדת הזכויות אישרה השבה של 83 נכסי מקרקעין בשווי כולל של כ-59 מיליון שקל.
כמעט לכל משפחה יש סיפור על דירה של סבתא או על מגרש שאיש לא טיפל בו. החלק שרובם לא יודעים הוא שיש רשימה, היא פומבית, והבדיקה בה לא עולה כלום.
הרשימה פתוחה, והשעון רץ
מה בעצם מנוהל שם
האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מנהל נכסים שאין מי שיטפל בהם. לפי דוח הפעילות שלו לשנת 2025, בסוף אותה שנה היו בניהולו 902 דירות ובתי עסק, 2,042 מגרשים וכספים בהיקף של כ-2.892 מיליארד שקל. באותה שנה אותרו בעלים או יורשים ל-157 נכסי מקרקעין, ועדת הזכויות אישרה השבה של 83 נכסי מקרקעין בשווי כולל של כ-59 מיליון שקל, ובנוסף הושבו 24 נכסי מקרקעין ליורשי נספי שואה בשווי כ-28 מיליון שקל.
המספרים האלה מגיעים מהדוח. מה שבדקנו בעצמנו הוא הרשימה הפומבית שמשרד המשפטים מפרסם במאגר הנתונים הממשלתי, ובה שמות בעלי הזכויות בנכסים המנוהלים. ספרנו בה 17,830 רשומות, מהמוקדמת בינואר 1920 ועד המאוחרת בינואר 2026.
הפילוח מעניין. ברוב הרשומות מדובר בכספים, אבל 2,610 רשומות נושאות במפורש נכס מקרקעין, לבד או יחד עם כספים. עוד 1,117 רשומות מסווגות "כספים או מקרקעין", כלומר הסיווג עצמו אינו חד משמעי, ולכן לא צירפנו אותן למספר.
והנתון שהכי כדאי לשים לב אליו: 14,036 רשומות מסומנות "בבדיקה להעברה לקניין המדינה", ועוד 1,244 כבר מסומנות כמי שהועברו. כלומר הרשימה אינה ארכיון סטטי. היא תור.
ההבחנה שקובעת הכל
לפני שמחפשים, צריך לדעת מה מחפשים, כי יש כאן שני מסלולים שונים לגמרי שקל לבלבל ביניהם.
נכס עזוב מוגדר בחוק האפוטרופוס הכללי כנכס ש"לא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעלו אינו ידוע". שימו לב למה שההגדרה הזאת לא אומרת: היא לא אומרת שהבעלים נפטר. הוא עשוי להיות בחיים, פשוט לא אותר. ה"אפוטרופוס" כאן הוא מנהל, לא יורש.
עיזבון ללא יורשים הוא משהו אחר. סעיף 17 לחוק הירושה קובע ש"באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין". כאן הבעלות עוברת, והחוק אף מפנה את הנכסים האלה למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.
ההבחנה נלקחה מלשון שני החוקים עצמם. היא חשובה מפני שהיא קובעת אם מדובר בנכס שממתין לבעליו או בנכס שכבר עבר בעלות.
יש בסעיף 17 פרט שכמעט לא מוכר ושווה להכיר. שר האוצר רשאי לשלם מנכסי העיזבון גם לבן משפחה של המוריש שאינו נמנה עם היורשים על פי דין, וכן למי שהמוריש פרנס אותו ערב פטירתו. כלומר גם מי שאינו יורש רשמי אינו בהכרח מחוץ לתמונה.
השעון שהתקצר במרץ
זה החלק שהשתנה, והוא הסיבה שכדאי לבדוק עכשיו ולא בעוד שנתיים. סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי קובע אחרי כמה זמן נכס שנמצא בניהולו עובר לקניין המדינה. בנכס שאינו מקרקעין, למשל כספים, התקופה היא 10 שנים. במקרקעין, לפי הכלל הרגיל, היא 25 שנים.
אלא שבחוק קיימת כעת הוראת שעה לשבע שנים מיום 31 במרץ 2026, ולפיה נכס מקרקעין עובר לקניין המדינה כבר אחרי 15 שנות ניהול. זהו קיצור של עשר שנים, והוא נכנס לתוקף במסגרת חוק ההסדרים לשנת התקציב 2026.
התקופות מנויות בסעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי, והן נמדדות משנות הניהול של הנכס ולא מיום הפטירה של מי שהיה בעליו.
חשוב לומר מה ההוראה הזאת לא עושה. היא לא מוחקת זכויות בלי הודעה. לפני כל העברה חייב האפוטרופוס הכללי לפרסם הודעה לציבור על כוונתו להעביר את הנכס, לפנות לגופים כמו מינהל האוכלוסין, רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי כדי לאתר את הבעלים, ולדווח לבית המשפט. במקרקעין הוא מתחיל בפעולות האלה שנה וחצי לפחות לפני המועד. בנוסף הוא מפרסם הודעה בשלושה עיתונים יומיים פעמיים בשנה.
איפה בודקים, בחינם
הבדיקה הראשונית לא עולה כלום ולא דורשת עורך דין. אלה המסלולים הרשמיים:
- הרשימה הפומבית: משרד המשפטים מפרסם את רשימת בעלי הזכויות בנכסים המנוהלים. זו הרשימה שספרנו בה 17,830 שמות, ואפשר לחפש בה שם משפחה
- היחידה לאיתור נכסים עזובים: כל אדם רשאי לפנות אליה ולברר אם מנוהל אצלה נכס שלו או של קרוב משפחה, דרך שירות איתור והשבת נכסים עזובים
- הודעה על נכס עזוב: מי שיודע על נכס שאין מי שמטפל בו יכול לדווח עליו בשירות הודעה על נכס או רכוש עזוב
- בקשת השבה: מי שכבר יודע שהנכס שלו פונה בשירות השבת נכס או רכוש עזוב
ריכוז של כל המידע בנושא נמצא בעמוד נכסים עזובים באתר הממשלתי. כל הכתובות האלה נבדקו על ידינו ב-6 בספטמבר 2026 והן פעילות.
מה צריך כדי לתבוע נכס
מצאתם שם מוכר ברשימה. מכאן מתחיל הליך, והוא לא מסתכם בטלפון. כדי להוכיח שאתם הזכאים צריך מסמך משפטי שקובע מי היורשים, ויש שתי אפשרויות.
אם לא הייתה צוואה, מגישים בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה, דרך שירות בקשה למתן צו ירושה. אם יש צוואה, מגישים בקשה לצו קיום צוואה דרך שירות בקשה לצו קיום צוואה. שני השירותים פועלים גם באופן מקוון.
שלבים 1 ו-2 אינם דורשים עורך דין. שלב 3 הוא הליך משפטי, ומכאן מתחילות עלויות.
לוח הזמנים המקובל להוצאת צו נע בין כחודשיים לארבעה חודשים, והוא מתארך אם הוגשה התנגדות או אם חסרים מסמכים. הבקשה מתפרסמת, ובתקופה שנקבעה אפשר להגיש לה התנגדות. האגרות נקבעות בתקנות ומתעדכנות, ולכן שווה לבדוק את הסכום העדכני בעמוד השירות עצמו ולא להסתמך על מספר שראיתם במקום אחר.
ונקודה שקל לפספס: מהשווי שמושב מקוזזות הוצאות הניהול שנצברו על הנכס לאורך השנים. זו עוד סיבה שמוקדם עדיף על מאוחר.
והמס: מתי בכלל נוצר אירוע
זה הסעיף שהכי קל לטעות בו, ולכן נאמר אותו בדיוק כפי שהחוק אומר. סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין קובע שהורשה איננה מכירה לעניין החוק. המשמעות פשוטה: עצם קבלת הדירה או המגרש בירושה אינה אירוע מס. אין מס שבח ואין מס רכישה על עצם ההעברה.
אירוע המס נוצר כשמוכרים. בשלב הזה קיים פטור ייעודי לדירת ירושה, והוא מותנה בשלושה תנאים מצטברים:
- המוכר הוא בן זוגו של המוריש, צאצא שלו, או בן זוג של צאצא
- לפני פטירתו היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת בלבד
- אילו היה המוריש מוכר את הדירה בחייו, הוא היה פטור ממס בשל המכירה
אם אחד מהשלושה אינו מתקיים, המכירה נבחנת ככל מכירה אחרת. ועוד דבר שכדאי לדעת מראש: דירה שקיבלתם בירושה עשויה להיספר לכם כדירה לעניין מדרגות מס רכישה ברכישה הבאה, אבל לא תמיד: לפי סעיף 9(ג1ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, בהפניה לסעיף 49ג(3), חלק בדירה שהתקבלה בירושה שאינו עולה על מחצית אינו נספר, ואתם עדיין נחשבים רוכשי דירה יחידה. מעל מחצית, הדירה כן נספרת. לפני מכירה או רכישה בעקבות ירושה שווה לבדוק את המצב מול רשות המסים או מול יועץ מס, כי הפרטים משתנים ממקרה למקרה.
אם בכלל הגעתם לשלב שבו צריך להעריך כמה הנכס שווה, בין למכירה ובין לחלוקה בין יורשים, כתבנו על כך בהרחבה בכתבה על מה עושה שמאי מקרקעין ומתי צריך אותו. ואם השאלה היא איך רשומה הבעלות ומי בעצם הבעלים, נגענו בכך בכתבה על דירה על שם אחד בלבד.
- הנתונים שספרנו בעצמנו נלקחו מרשימת בעלי הזכויות בנכסים עזובים שמפרסם משרד המשפטים במאגר הנתונים הממשלתי, ונשלפו ב-6 בספטמבר 2026: 17,830 רשומות, מהן 2,610 שבהן מצוין נכס מקרקעין, 14,036 בסטטוס בדיקה להעברה לקניין המדינה ו-1,244 שהועברו. הרשומות נעות בין ינואר 1920 לינואר 2026.
- 1,117 רשומות נוספות מסווגות "כספים או מקרקעין". הסיווג אינו חד משמעי, ולכן הן אינן נכללות במספר 2,610 ומדווחות בנפרד.
- הנתונים 902 דירות ובתי עסק, 2,042 מגרשים, כ-2.892 מיליארד שקל מיוחסים לדוח הפעילות של האפוטרופוס הכללי לשנת 2025 כפי שדווח. נתוני ההשבה נשלפו מדוח סיכום הפעילות לשנת 2025 עצמו: 157 נכסי מקרקעין שאותרו להם בעלים או יורשים (עמ' 11), 83 נכסי מקרקעין שאושרה השבתם בשווי כ-59 מיליון שקל (עמ' 13 ו-14), ו-24 נכסי מקרקעין שהושבו ליורשי נספי שואה בשווי כ-28 מיליון שקל (עמ' 16 ו-17).
- הגדרת "נכס עזוב" והתקופות להעברה לקניין המדינה, ובכללן הוראת השעה לשבע שנים מיום 31 במרץ 2026 המעמידה מקרקעין על 15 שנים במקום 25, נלקחו מלשון סעיפים 1 ו-15 לחוק האפוטרופוס הכללי. ההוראה נכנסה לחוק במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנת התקציב 2026.
- זכות המדינה לרשת בהיעדר יורשים, ייעוד הנכסים לחינוך מדע בריאות וסעד, וסמכות שר האוצר לשלם גם למי שאינו יורש על פי דין: סעיף 17 לחוק הירושה.
- ההיבט המיסויי נלקח מלשון חוק מיסוי מקרקעין: סעיף 4 לעניין הורשה שאיננה מכירה, וסעיף הפטור לדירת ירושה לעניין שלושת התנאים המצטברים.
- כל כתובות השירות המקושרות בכתבה נבדקו ב-6 בספטמבר 2026 והחזירו תקין. לוח הזמנים להוצאת צו ירושה מובא כטווח מקובל ולא כקביעה שבחוק.
📖 אולי יעניין אתכם גם:
- 78 דירות להשכרה במקום למכירה: למה יזמים מעדיפים שוכר על פני הנחה
- סקירת ענף הנדל"ן למגורים, אפריל 2024 | קליקת הנדל"ן
- קרקעות הכנסייה בטלביה ובניות: מה יידון בבג"ץ ביום ד', ומה מצב 1,100 הדירות
- 278 דירות גן נמכרו בחציון: פחות עסקאות מ-2024, ושליש מהן בפרויקטים שעוד לא נגמרו
- סקירת ענף הנדל"ן פברואר 2026: ירידה במכירות, המשקיעים חוזרים
סיכום
אצל האפוטרופוס הכללי מנוהלים אלפי נכסים שממתינים לבעליהם, רשימת השמות פתוחה לציבור, והבדיקה הראשונית חינמית. מה שהשתנה הוא הזמן: מ-31 במרץ 2026 נכס מקרקעין עובר לקניין המדינה אחרי 15 שנות ניהול במקום 25.
- הרשימה: 17,830 שמות, מהם 2,610 עם נכס מקרקעין
- התור: 14,036 רשומות בבדיקה להעברה לקניין המדינה, 1,244 כבר הועברו
- ההבחנה: בנכס עזוב אתם עדיין הבעלים, בעיזבון ללא יורשים המדינה כבר יורשת
- הצעדים: חיפוש ברשימה, פנייה ליחידת האיתור, צו ירושה, ואז בקשת השבה
- המס: הורשה איננה מכירה, ואירוע המס נוצר רק במכירה
שאלות ותשובות
איפה בודקים, וכמה זה עולה?
מה ההבדל בין נכס עזוב לבין עיזבון ללא יורשים?
מה השתנה במרץ 2026?
הנכס כבר עבר למדינה. הפסדתי אותו?
קיבלתי דירה בירושה. יש מס?
מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו
מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו
3 תגובות
לא ידעתי בכלל שיש רשימה פומבית שאפשר לבדוק בחינם… הולך לבדוק עכשיו, יש לנו מגרש של הסבא שאף אחד לא יודע מה קרה איתו
אז מ-2026 הזמן יורד מ-25 שנה ל-15? זה שינוי עצום. מישהו יודע אם זה תקף גם לנכסים שכבר נמצאים בניהול האפוטרופוס היום?
264 נכסים הוחזרו ב-2025 בשווי כמעט 60 מיליון שקל. ממוצע של כמעט 226 אלף לנכס, זה ממש לא סכומים קטנים. שווה את הבדיקה