בקצרה
- נערכו שומות ל-300 דירות בארבעה מתחמים: 161 בערד, 92 בדימונה, 38 ברחובות ו-9 בתל אביב.
- התשלום הממוצע: כ-957 אלף שקל בדימונה, כ-1.19 מיליון בערד, כ-2.65 מיליון ברחובות וכ-5.59 מיליון בתל אביב.
- הנוסחה: שווי שטח הדירה שנפגעה כאילו היא חדשה, בתוספת שליש בלבד מתוספת השטח שהיו מקבלים בהליך פינוי-בינוי מלא.
- כלומר מי שבוחר בחלופת היציאה מוותר על שני שלישים מתוספת השטח העתידית, תמורת כסף עכשיו.
- השומות נמסרות באופן מקוון החל מהיום, ובעותק מודפס דרך הרשות המקומית מיום חמישי.
אחרי חודשים של הצהרות, יש סוף סוף מספרים. אגף שומת מקרקעין פרסם כמה בדיוק מוצע לבעלי דירות בארבעת מתחמי השיקום הראשונים אם יבחרו לקחת כסף ולעזוב. הממוצעים מעניינים, אבל מה שקובע אם ההצעה טובה הוא דווקא הנוסחה שמאחוריהם.
כמה מציעים, ולפי מה
מה פורסם, ולמי זה נוגע
בהמשך להכרזת הממשלה על מתחמי השיקום לפי חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, פרסם אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים את שומות חלופת היציאה עבור ארבעת המתחמים הראשונים שהוכרזו: ערד, דימונה, רחובות ותל אביב. בסך הכול נערכו שומות ל-300 דירות.
חלופת היציאה, או בשמה המוכר יותר ביי-אאוט, מאפשרת ליזם השיקום שייבחר לרכוש את דירתו של מפונה שמעדיף לקבל תשלום מיידי, לעזוב את המתחם ולהמשיך הלאה, במקום להמתין לסוף התהליך.
על פי החוק, השמאי הממשלתי הראשי נדרש להמציא את השומות לבעלי הזכויות בתוך 40 ימי עבודה ממועד פרסום ההכרזה על מתחם השיקום. את הרקע החוקי עצמו סקרנו כשנחקק, בכתבה על חמשת השינויים בחוק שיקום מתחמי ההרס.
ברחובות נרשם בנוסף ממוצע של כ-5.76 מיליון שקל עבור נכסים בשימושים מעורבים, משום שהפגיעה שם הייתה במרכז העיר. את הסכומים אי אפשר להשוות בלי השטח שלצידם.
הנוסחה שקובעת את הסכום
זה החלק שאי אפשר לדלג עליו. גובה הפיצוי בחלופת היציאה נקבע לפי שווי שטח הדירה שנפגעה כאילו הייתה חדשה, בתוספת שליש בלבד מתוספת השטח שבעל הדירה היה אמור לקבל אילו נשאר בהליך הפינוי-בינוי עד סופו.
הדוגמה שמופיעה בהודעה ממחישה את זה היטב: בעלי דירה ותיקה בשטח 80 מטר, שהייתה אמורה לזכות בתוספת של 12 מטר בהליך רגיל, יפוצו לפי שווי של דירה חדשה בשטח 84 מטר. כלומר 80 המטרים המקוריים, ועוד שליש מתוך 12.
המשמעות היא ברורה: מי שבוחר בחלופת היציאה מוותר על שני שלישים מתוספת השטח העתידית. התמורה היא כסף מיידי, ודאות מלאה, ופטור מהסיכון שהפרויקט יימשך שנים. זו לא עסקה גרועה ולא עסקה טובה כשלעצמה, זו החלפה של תמורה בוודאות, וכל משפחה שוקלת אותה אחרת.
למה אי אפשר להשוות בין הערים
הפער בין הסכומים נראה דרמטי, אבל הוא מספר שני דברים בבת אחת. בדימונה התשלום הממוצע עומד על כ-957 אלף שקל, אבל עבור דירות בשטח ממוצע של 57 מטר. בערד הממוצע הוא כ-1.19 מיליון שקל לדירות של 74 מטר, וברחובות כ-2.65 מיליון לדירות של 82 מטר.
בתל אביב הממוצע הוא כ-5.59 מיליון שקל לדירות בשטח ממוצע של 79 מטר. כלומר שטח דומה לזה שברחובות, בסכום כפול ויותר. ההפרש הזה הוא מחיר השוק המקומי ולא הבדל בנדיבות הנוסחה, שהיא זהה בכל המתחמים.
ברחובות יש נתון נוסף שראוי לציון: ממוצע של כ-5.76 מיליון שקל עבור נכסים בשימושים מעורבים, משום שהפגיעה שם אירעה במרכז העיר. מדובר בסוג נכס אחר לגמרי, ולא בדירות מגורים טיפוסיות.
המתחם התל אביבי: בניין אחד, תשע דירות
מבין ארבעת המתחמים, זה שבתל אביב הוא הקטן ביותר בהרבה. הוא כולל בניין מגורים אחד בלבד, ובו תשע דירות. לשם השוואה, המתחם בערד הוא הגדול ביותר ומונה 161 נכסים.
ההודעה לא נוקבת בכתובת, ולכן איננו יכולים לקבוע באיזה בניין מדובר. נציין רק שהמקרה התל אביבי היחיד שסקרנו עד כה הוא זה של לואי מרשל 16, בניין שכבר החזיק היתר הריסה ונפגע מטיל, ושם פונו 11 בעלי דירות. אלה שני נתונים שיכולים להתיישב זה עם זה, שכן ההודעה עצמה מבהירה שלכל בעל זכות רשום מגיע עותק שומה נפרד גם כשהדירה משותפת, אבל אנחנו לא קובעים שזה אותו בניין.
איך מקבלים את השומה בפועל
שתי דרכים עומדות לרשות בעלי הזכויות:
- מקוון, החל מהיום: מילוי טופס בדף הבית של אתר אגף שומת מקרקעין, עם כניסה דרך מערכת ההזדהות הלאומית. לאחר אימות מול בעל הזכות שמופיע בנסח הרישום, השומה נשלחת לכתובת המייל המשויכת למערכת או לכתובת אחרת שתוזן בטופס.
- עותק מודפס, החל מיום חמישי: העותקים מועברים לרשויות המקומיות במעטפה סגורה ומאובטחת, ונמסרים בנקודת המסירה כנגד הצגת תעודה מזהה.
נקודה שחשוב לשים לב אליה: השומה נמסרת רק לבעלי הזכויות הרשומים בנסח הרישום, או למיופה כוח שמציג ייפוי כוח מתאים. אם רשומים בנסח כמה בעלים, כל אחד מהם זכאי לעותק משלו, ללא תלות בשיעור חלקו בנכס. מי שהזכויות שלו אינן רשומות על שמו כראוי עלול לגלות זאת דווקא עכשיו.
מה עושים עם המספר הזה
שומה היא הצעה מבוססת, לא גזר דין. לפני שמקבלים החלטה שווה לעשות שלושה דברים:
- לבדוק את הנסח: אם הרישום לא מסודר, זה הזמן לתקן. בלי רישום תקין אין שומה ואין תשלום.
- להשוות מול החלופה: מה שווה דירה חדשה עם מלוא התוספת בסוף התהליך, מול הסכום המוצע היום. את מנגנון הפינוי-בינוי עצמו הסברנו בכתבה על איך עובד פינוי-בינוי ומה הזכויות שלכם.
- לזכור מאיפה מגיע הכסף: מימון השיקום הוא סוגיה בפני עצמה, וסקרנו אותה בכתבה על מס רכוש והמימון של מתחמי ההרס.
- הודעת אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים, כפי שדווחה במרכז הנדל"ן, נמרוד בוסו, 25 באוגוסט 2026.
- מספר השומות לפי עיר, הסכומים הממוצעים והשטחים הממוצעים: נתוני אגף שומת מקרקעין כפי שהובאו באותו דיווח.
- נוסחת חלופת היציאה והדוגמה של דירת 80 המטר: מתוך ההודעה עצמה.
- המועדים למסירת השומות ותנאי הזכאות לקבלתן: מתוך הודעת משרד המשפטים.
סיכום
פורסמו שומות חלופת היציאה ל-300 נכסים בארבעת מתחמי השיקום הראשונים. התשלום הממוצע נע בין כ-957 אלף שקל בדימונה לכ-5.59 מיליון שקל בתל אביב, והנוסחה זהה בכל המתחמים: שווי הדירה כחדשה, ועוד שליש בלבד מתוספת השטח העתידית.
- ההיקף: 300 שומות, 161 בערד ו-9 בלבד בתל אביב
- הסכומים: מכ-957 אלף שקל ועד כ-5.59 מיליון, לפי עיר ושטח
- הנוסחה: דירה כחדשה ועוד שליש מהתוספת, לא מלוא התוספת
- הוויתור: שני שלישים מתוספת השטח, תמורת ודאות עכשיו
- התנאי: רק בעלי זכויות רשומים בנסח מקבלים שומה
שאלות ותשובות
חלופת היציאה שווה יותר או פחות מלהישאר בתהליך?
איך בדיוק מחשבים את הסכום?
למה הסכומים כל כך שונים בין הערים?
איך מקבלים את השומה, ומי זכאי לקבל אותה?
📖 אולי יעניין אתכם גם:
- 0.63% פיגורים בלבד: למה הנתון שנראה מצוין לא אומר שמשקי הבית התאוששו
- כמעט מיליון שקל פחות לדירה: מה הדוח של תדהר מגלה על המחירים בפועל
- הרגע שבו הפינוי-בינוי מפסיק להיות על הנייר: מה קורה כשמוסרים את המפתח
- חלון אחד מול 11 דירות: בית המשפט קבע שפגיעה קניינית אינה כרטיס יציאה אוטומטי מהיתר
- 439 דירות באיחור מסירה: הפיצוי שקיבלו קרנות הריט לא כיסה את ההפסד
מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו
מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו













































2 תגובות
אז מי שיוצא מפסיד שני שלישים מתוספת השטח שהיה מקבל בפינוי-בינוי רגיל? זה נשמע כמו עסקה רעה למי שיכול לחכות…
9 דירות בלבד בתל אביב?? בשביל זה חיכינו?