בקצרה
- לעניין מס רכישה, סעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר דירת מגורים כ"דירה המשמשת או המיועדת לשמש למגורים". המילה "הריסה" לא מופיעה בהגדרה.
- מקרקעין שאינם דירת מגורים חייבים ב-6% מהשווי (תקנה 2(1)), ושישית מהמס חוזרת כשיש תכנית למגורים והיתר בנייה בתוך 24 חודשים (תקנה 2(1א)).
- בית ב-4 מיליון שקל: 320,000 שקל כדירה נוספת, 200,000 שקל כקרקע אחרי ההחזר, ו-95,538 שקל כדירה יחידה.
- מי שחולק על השומה מגיש השגה בתוך 30 ימים (סעיף 87), ועל ההחלטה בהשגה אפשר לערור לוועדת ערר בתוך 30 ימים נוספים (סעיף 88).
בית ישן על מגרש טוב, תכנית שמתירה לבנות במקומו בניין חדש, ותוכנית ברורה להרוס. מבחינת מי שקונה, הוא קנה קרקע. מבחינת רשות המסים, כל עוד הבית עומד, ייתכן שהוא קנה דירה. ההבדל הזה שווה עשרות ומאות אלפי שקלים, ובכיוון שלא תמיד צפוי: יש קונים שמרוויחים מהסיווג כקרקע, ויש כאלה שמפסידים ממנו. בכלכליסט דווח על מחלוקת כזו בדיוק סביב בניין ישן בתל אביב. פתחנו את הסעיפים בחוק ובתקנות כדי להבין על מה היא נסובה.
התמונה המלאה, מהשלבים ועד המיסוי והזכויות, נמצאת במדריך המלא לפינוי בינוי.
המילה "מיועדת" בסעיף 9: איך מס רכישה מגדיר דירה
לעניין מדרגות מס הרכישה, סעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר "דירת מגורים" כ"דירה המשמשת או המיועדת לשמש למגורים". באותו סעיף, "בנין" הוא בניין שאינו ארעי יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד. כלומר מי שקונה בית קונה גם את הקרקע שמתחתיו, והשאלה היא רק איזה שיעור מס יחול על הכול.
שימו לב להבדל מההגדרה הכללית שבסעיף 1 לחוק, שחלה על מס שבח. שם נדרש שהבנייה הסתיימה, ושהדירה משמשת למגורים "או מיועדת למגורים לפי טיבה". בהגדרה של מס רכישה המילים "לפי טיבה" לא מופיעות. זו נקודה שכדאי לזכור כשקוראים מאמרים על מס שבח ומנסים להחיל אותם על רכישה.
מה החוק סופר כדירה לעניין מס רכישה
ומה עם בית שמיועד להריסה? ההגדרה לא מזכירה הריסה בכלל. מצד אחד, בית שעומד ואפשר לגור בו נראה כמו דירה ש"משמשת או מיועדת" למגורים. מצד שני, מי שקנה אותו כדי להרוס לא מתכוון לגור בו. על הפער הזה נסובות המחלוקות, וההכרעה תלויה בעובדות של כל עסקה.
6% על קרקע, ושישית שחוזרת עם היתר: מאיפה מגיע ה-5%
מה שאינו דירת מגורים חייב במס רכישה בשיעור אחיד. לפי תקנה 2(1) לתקנות מס רכישה, השיעור הוא 6% משווי הזכות, בלי מדרגות. אין כאן הבחנה בין דירה ראשונה לנוספת, ואין סכום פטור.
תקנה 2(1א) מוסיפה הקלה: שישית מהמס ששולם מוחזרת לקונה, אם מתקיימים שני תנאים. הראשון, יש תכנית שמתירה לבנות לפחות דירת מגורים אחת. השני, היתר הבנייה התקבל לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה. שישית מ-6% היא נקודת אחוז אחת, ולכן המס נטו יורד ל-5% מהשווי. זה מקור ה"5%" שמופיע בדיווחים על קרקע עם היתר בנייה.
המשמעות המעשית: ההחזר תלוי בלוח הזמנים של ההיתר, ולא רק בכוונה לבנות. מי שקונה בית להריסה כשההיתר עוד רחוק, צריך לבדוק מראש אם יספיק לקבל היתר בתוך 24 חודשים, אחרת ההחזר לא יגיע.
מי מרוויח מסיווג כקרקע ומי מפסיד: בית ב-4 מיליון שקל
כאן הנקודה שהכי קל לפספס: הסיווג כקרקע לא תמיד משתלם. הוא תלוי בשאלה אם יש לכם כבר דירה. לקחנו בית ששוויו 4 מיליון שקל וחישבנו את מס הרכישה בכל אחד מהמסלולים.
חישוב לפי מדרגות מס הרכישה בתוקף מ-16.01.2024 ועד 15.01.2028 ולפי תקנה 2. הדוגמה לא מביאה בחשבון פטורים או הקלות נוספות.
למי שיש כבר דירה, הבית חייב ב-8% מהשקל הראשון כדירה נוספת (סעיף 9(ג1ג) לחוק), כלומר 320,000 שקל. כקרקע הוא ישלם 240,000 שקל, ואם יקבל היתר בזמן יחזרו אליו 40,000 שקל, והמס נטו יעמוד על 200,000 שקל. מבחינתו, הסיווג כקרקע חוסך 120,000 שקל.
אותו בית ב-4 מיליון שקל, שלושה חשבונות
למי שזו הדירה היחידה, התמונה הפוכה. המדרגות של דירה יחידה מתחילות באפס עד 1,978,745 שקל, ממשיכות ב-3.5% עד 2,347,040 שקל וב-5% על השאר, ולכן המס על אותו בית הוא 95,538 שקל. אם הבית יסווג כקרקע, הוא יאבד את המדרגות האלה וישלם יותר. את המדרגות המלאות, עם דוגמאות חישוב, ריכזנו במדריך מס רכישה.
בניין שעוד עומד מול תכנית להרוס: עמדת רשות המסים בתל אביב
בכלכליסט דווח על קונה של שתי דירות בבניין ישן בתל אביב, שתכננה להרוס אותו ולבנות במקומו בניין חדש. היא דיווחה על הרכישה לפי השיעור של קרקע עם היתר בנייה, ורשות המסים קבעה שמדובר בשתי דירות מגורים, ודחתה את ההשגה. לפי הדיווח, צפוי ערר.
הנימוקים שדווחו מלמדים מה רשות המסים בודקת:
- מצב הבניין ביום הרכישה: הבניין עוד עמד, והריסה לא התחילה.
- מה הוצג כראיה: הצעות מחיר להריסה, שנחשבו לכוונה בלבד.
- של מי ההיתר: היתר הבנייה היה רשום על שם המוכרים, ותוקפו פג.
- מתי אפשר לחזור לשומה: לפי הרשות, רק אחרי שהבניין ייהרס.
זו עמדה של צד אחד בהליך שעוד לא הסתיים, ולא הכרעה. אבל היא מראה שהכוונה להרוס, כשהיא לא מגובה במעשה, לא הספיקה לרשות כדי לסווג את הנכס כקרקע. מה קורה למתחמים שבהם ההריסה היא חלק מהתחדשות עירונית, ומי מממן אותה, תמצאו בכתבה על מימון מתחמי ההרס.
השגה, ערר ותיקון שומה: הלוחות הזמנים בחוק
מי שחולק על שומת מס הרכישה מגיש השגה בכתב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת השומה (סעיף 87(א) לחוק מיסוי מקרקעין). בהשגה מפרטים את הנימוקים ואת סכום המס שאינו שנוי במחלוקת. על ההחלטה בהשגה אפשר לערור בתוך 30 ימים לוועדת ערר (סעיף 88), ששופט עומד בראשה (סעיף 89).
יש גם מסלול שלישי: תיקון שומה. סעיף 85(א) מאפשר למנהל לתקן שומה בתוך ארבע שנים, ביוזמתו או לבקשת מי ששילם את המס, בין היתר כשנתגלו עובדות חדשות. לא מצאנו בחוק קביעה אם הריסה שנעשתה אחרי הרכישה נחשבת עובדה חדשה כזו. לכן מי שמתכננים לבקש תיקון אחרי ההריסה צריכים לברר את זה מראש, ולא לבנות על זה את כל החשבון.
לפני שחותמים על בית להריסה: חמש בדיקות
את הבדיקות האלה כדאי לעשות עם עורך הדין שלכם לפני החתימה, כי הן קובעות איזה מס תשלמו:
- כמה דירות יש לכם: זה קובע אם הסיווג כקרקע חוסך לכם כסף או עולה לכם כסף.
- מה מתירה התכנית: בלי תכנית שמתירה לפחות דירת מגורים אחת, אין החזר של שישית.
- של מי ההיתר ומתי הוא פג: היתר על שם המוכרים לא עובר אליכם אוטומטית.
- מה כתוב בחוזה: האם המחיר הוא בעד הקרקע וזכויות הבנייה, והאם הכוונה להרוס מתועדת.
- מה מצב הבניין: האם אפשר לגור בו ביום הרכישה, ואילו ראיות יש לכך.
ומי שבודקים אם הדירה שהם קונים תעבור את סף הפטור של דירה יחידה, ימצאו את החשבון בכתבה על דירה גדולה יותר מעל הפטור.
- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963: סעיפים 1, 9(ג), 9(ג1ג), 85, 87, 88 ו-89. הנוסח העדכני באתר נבו ובוויקיטקסט.
- תקנות מס רכישה: תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974, תקנה 2. הנוסח העדכני באתר נבו.
- כלכליסט: הדיווח על המחלוקת בין קונה בבניין ישן בתל אביב לבין רשות המסים.
📖 אולי יעניין אתכם גם:
- דירה קטנה או גדולה להשקעה: התשובה מתהפכת לפי מחיר העיר
- דירת מעטפת או דירת מגורים: ועדת הערר דחתה את הרוכשים מרמת השרון, ומה החוק קובע היום
- פחות כסף בכניסה, פחות עסקאות ביציאה: דירה קטנה להשקעה
- מס הרכישה על דירה להשקעה: כמה חודשי שכירות הוא בולע
- כמה הוצאות יש ברכישת דירה? 4% עד 6% מעל המחיר, וכך זה מתפרק
סיכום
בית ישן שנקנה להריסה יושב על קו התפר בין דירה לקרקע. החוק לא מכריע את השאלה במילה אחת, והסיווג יכול לחסוך או לעלות עשרות ומאות אלפי שקלים.
- ההגדרה: דירה המשמשת או המיועדת לשמש למגורים, בלי מילה על הריסה
- הקרקע: שיעור אחיד, ושישית חוזרת עם תכנית למגורים והיתר בזמן
- הכיוון: קרקע משתלמת למי שיש דירה, ופוגעת במי שזו דירתו היחידה
- הזמן: השגה וערר בלוחות זמנים קצרים, ולכן בודקים לפני החתימה
"השאלה הראשונה בעסקה כזו היא לא אם יהרסו, אלא כמה דירות כבר יש לקונים", אומרים בצוות קליקת הנדל"ן. "מי שזו דירתו היחידה יכול לגלות שהסיווג כקרקע, שנשמע כמו חיסכון, דווקא מייקר לו את העסקה".
שאלות ותשובות
בית שנקנה כדי להרוס אותו נחשב דירה או קרקע לעניין מס רכישה?
כמה מס רכישה משלמים על קרקע?
למי משתלם שהבית ייחשב קרקע?
אפשר לתקן את השומה אחרי שהבית נהרס?
מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו
מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו





















































תגובה אחת
רגע, אני לא מבין… אם קונים בית ישן ומתכננים להרוס אותו, איך רשות המסים בכלל יודעת מה הכוונה? כלומר, מי מוכיח שזו קרקע ולא דירה?