בקצרה
- לפי רשות האוכלוסין וההגירה, העדכון לרשימת המדינות להבאה פרטית ייכנס לתוקף בינואר 2027, לפי החלטת ממשלה 1752.
- הבאה פרטית תישאר אפשרית מ-20 מדינות, בהן פולין, רומניה, טורקיה, תאילנד, וייטנאם והפיליפינים, בכפוף למכסה.
- לפי הרשות, מתחילת המלחמה הגיעו כ-76,000 עובדים זרים חדשים לענף, וכיום שוהים בישראל כ-90,000 עובדי בניין זרים, פי 3 מלפני המלחמה.
- לפי תאגידי כוח האדם, במסלול הבילטרלי הגיעו ב-2023-2024 יותר מ-5,000 עובדים מהודו ומסרי לנקה, וזמן ההגעה בו הוא 4-6 חודשים לעומת 2-4 חודשים בהבאה הפרטית.
מאז פרוץ המלחמה ענף הבנייה נשען יותר ויותר על עובדים זרים, ובמיוחד על עובדים מהודו ומסרי לנקה. עכשיו רשות האוכלוסין וההגירה משנה את הכללים: מתחילת 2027 אי אפשר יהיה להביא אותם באופן פרטי. מה בדיוק השתנה, למה, ומה זה יכול לעשות לקצב הבנייה?
הענף במספרים, לפי רשות האוכלוסין
מה השתנה
לפי כלכליסט, רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה שמתחילת 2027 תופסק ההבאה הפרטית של עובדים מהודו ומסרי לנקה לענף הבניין. עובדים משתי המדינות ימשיכו להגיע, אבל רק במסלול הבילטרלי, כלומר לפי ההסכמים שבין הממשלות.
לפי הכתבה, הסיבה לעצירה היא חשש גלובלי לסחר בבני אדם במדינות אלה. הרשות מסרה שהעדכון לרשימת המדינות פורסם בהתאם להחלטת ממשלה 1752.
מאיפה עוד אפשר להביא עובדים באופן פרטי
לפי הרשות, ההבאה הפרטית לא מתבטלת, אלא משנה את רשימת המדינות. היא תימשך בכפוף למכסה התקפה, מ-20 מדינות: אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, איטליה, מונטנגרו, מקסיקו, פולין, אלבניה, אקוודור, ברזיל, גוואטמלה, גאורגיה, הונגריה, וייטנאם, פורטוגל, הפיליפינים, פנמה, קוסובו, רומניה, תאילנד וטורקיה.
הודו וסרי לנקה נשארות מדינות שיש איתן הסכמים בילטרליים, ולפי הרשות קיים בהן מאגר של עובדים שזמינים להגעה לישראל.
מה טוענים תאגידי כוח האדם
עמותת "דף חדש", שמרכזת לפי כלכליסט כ-160 תאגידים, מזהירה ממחסור בעובדים ומעלייה בעלויות. לפי התאגידים, ב-2023-2024 הגיעו במסלול הבילטרלי יותר מ-5,000 עובדים מהודו ומסרי לנקה, וזמן ההגעה של עובד בו הוא 4 עד 6 חודשים, לעומת 2 עד 4 חודשים בהבאה הפרטית.
עוד טוענים התאגידים שדרישות השכר ועלויות הגיוס במדינות כמו מערב אירופה ודרום אמריקה גבוהות בעשרות אחוזים לעומת מדינות מזרח אסיה. במקביל הם תוקפים שינוי בכללי הדיווח על היעדרויות: לטענתם, מעסיקים לא יכולים לדווח במערכת על עובד שנעדר מרצונו ובלי הצדקה, ולכן נדרשים לשלם לו שכר מלא גם על ימים כאלה.
פרטי מול בילטרלי
מה עונה הרשות
ברשות האוכלוסין דוחים את התמונה של מחסור. לפי תגובתם, מתחילת המלחמה הגיעו לישראל כ-76,000 עובדים זרים חדשים לענף הבניין, ולכן "אין יסוד" לטענה שהגיעו רק 20,000. מספר עובדי הבניין הזרים ששוהים כיום בישראל, לפי הרשות, הוא כ-90,000, פי 3 ממספרם לפני פרוץ המלחמה.
למה זה רלוונטי למי שקונה דירה
עלות העבודה היא חלק מעלות הבנייה, ומדד תשומות הבנייה של הלמ"ס כולל רכיב של עבודה. אין כרגע הערכה רשמית כמה, אם בכלל, ישפיע השינוי על העלויות, והטענה להתייקרות היא של התאגידים. מי שקונה דירה מקבלן עם הצמדה למדד תשומות הבנייה יכול לקרוא אצלנו מה פיקדון צמוד לתשומות הבנייה באמת מגדר.
על הכניסה של חברות בנייה זרות לישראל, צעד אחר שנועד להתמודד עם המחסור בידיים, כתבנו בהקרב על הבנייה: החברות הזרות נכנסות לישראל. ועל הלחץ על הקבלנים מהצד של המחירים, בהנגיד קרא לקבלנים להוריד מחירים.
- הכתבה בכלכליסט מ-8 באוקטובר 2026, כולל תגובת רשות האוכלוסין וההגירה.
📖 אולי יעניין אתכם גם:
- מהפכת הבקרים: למה ההיתר של הפרויקט שלכם יכול להגיע מהר יותר ב-2026
- הקרב על הבנייה: החברות הזרות נכנסות לישראל
- מדד תשומות הבנייה אפריל 2026: עלייה של 1.1%, איטום קופץ ב-13.8% | קליקת הנדל"ן
- מאחורי הבטון: מה חושף דו"ח הלמ"ס על הבנייה ב-2024?
- נתוני הלמ"ס חושפים: כמה דירות החלו להיבנות ברבעון הראשון של 2024?
סיכום
רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה שמינואר 2027 תופסק ההבאה הפרטית של עובדי בניין מהודו ומסרי לנקה, והן יישארו במסלול הבילטרלי בלבד. הבאה פרטית תימשך מ-20 מדינות אחרות בכפוף למכסה. התאגידים מזהירים מעיכובים ומעלויות גבוהות יותר; הרשות משיבה שכ-90,000 עובדי בניין זרים שוהים כיום בישראל.
- לפי רשות האוכלוסין וההגירה, העדכון לרשימת המדינות להבאה פרטית ייכנס לתוקף בינואר 2027, לפי החלטת ממשלה 1752.
- הבאה פרטית תישאר אפשרית מ-20 מדינות, בהן פולין, רומניה, טורקיה, תאילנד, וייטנאם והפיליפינים, בכפוף למכסה.
- לפי הרשות, מתחילת המלחמה הגיעו כ-76,000 עובדים זרים חדשים לענף, וכיום שוהים בישראל כ-90,000 עובדי בניין זרים, פי 3 מלפני המלחמה.
- לפי תאגידי כוח האדם, במסלול הבילטרלי הגיעו ב-2023-2024 יותר מ-5,000 עובדים מהודו ומסרי לנקה, וזמן ההגעה בו הוא 4-6 חודשים לעומת 2-4 חודשים בהבאה הפרטית.
שאלות ותשובות
מה השתנה בהבאת עובדים מהודו ומסרי לנקה?
האם עדיין אפשר להביא עובדי בניין באופן פרטי?
כמה עובדי בניין זרים יש היום בישראל?
האם הדירות יתייקרו בגלל זה?
מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו
מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו





















































2 תגובות
רגע, אז מ-2027 הודו וסרי לנקה נשארות רק במסלול הבין-ממשלתי? וזמן ההגעה עולה מ-2-4 חודשים ל-4-6 חודשים? זה לא נשמע כמו עיכוב קטן בפרויקטים…
90,000 עובדי בניין זרים היום, פי 3 מלפני המלחמה. זה מספר מטורף. תחשבו כמה תלויים אנחנו בעבודה הזאת כדי שהשוק בכלל יזוז