ספר חוקים פתוח על שולחן עץ ליד מפתחות דירה, ברקע חלון עם בניין מגורים

חוק המקרקעין: הנוסח המלא ומה הוא קובע על הדירה שלכם

תוכן עניינים

קליקת הנדל"ן – כשרוצים לעשות נדל"ן באחריות, מגיעים לכאן. 300,000+ חברים כבר גילו את זה. 2,000+ משקיעים ורוכשים קיבלו ליווי אישי מהצוות שלנו. ליווינו אלפי לקוחות במשכנתאות פיננסים וזכאים לדיור. רוצים לעשות את זה בטוח? ← צרו קשר עכשיו
i
בקצרה
חוק המקרקעין קובע מתי דירה באמת עוברת אליכם, מה מגן עליכם עד אז ומה שייך לכם בבניין. כאן תמצאו קישור לנוסח הרשמי, ואחריו את הסעיפים שחשובים למי שקונה דירה או מחזיק בה.
📌 עיקרי הכתבה
  • לפי סעיף 7, עסקה במקרקעין נגמרת ברישום. עד אז רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה.
  • לפי סעיף 9, כשמוכר התחייב לשני אנשים, הראשון עדיף, אלא אם השני פעל בתום לב ובתמורה, והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום לב.
  • לפי סעיף 127, אחרי שנרשמה הערת אזהרה לא תירשם עסקה שסותרת אותה, אלא בהסכמת הזכאי או בצו של בית המשפט.
  • לפי סעיף 55, לכל דירה בבית משותף צמוד חלק ברכוש המשותף, ואין תוקף לעסקה בו בנפרד מהדירה.

מי שמחפש את חוק המקרקעין מחפש לרוב את הנוסח עצמו, אז נתחיל בו: חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת. בעמוד הזה לוחצים על "לחוק המלא", ונפתח כל הנוסח. לפי המאגר, החוק בתוקף, והתיקון האחרון שלו מיום 4 ביולי 2024. כל מה שלמטה הוא ההסבר של קליקת הנדל"ן: מה הסעיפים האלה אומרים למי שקונה דירה או מחזיק בה, עם מספר סעיף ליד כל קביעה, כדי שתוכלו לפתוח ולבדוק.

חוק המקרקעין במפה אחת: מה נמצא איפה

החוק נחקק בשנת 1969 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 1970 (סעיף 169). הוא מגדיר מה זה בעלות, שכירות, משכנתה וזיקת הנאה (סעיפים 2 עד 5), וקובע איך עושים בהם עסקאות. הוא ארוך, ורוב מי שקונה דירה צריך ממנו כמה פרקים בלבד:

הנושא איפה בחוק מה יש שם
עסקאות ורישומן פרק ב, סעיפים 6 עד 10 מהי עסקה, מתי היא נגמרת, עסקאות נוגדות
שיתוף במקרקעין פרק ה, סעיפים 27 עד 51 בעלות משותפת, ניהול, הוצאות ופירוק השיתוף
בתים משותפים פרק ו, סעיפים 52 עד 77 דירה, רכוש משותף, תקנון, נציגות וסכסוכים
בית שלא נרשם כבית משותף פרק ו1, סעיפים 77א עד 77ו אילו מהכללים חלים גם עליו
שכירות וחכירה פרק ז, סעיפים 78 עד 84, והגדרה בסעיף 3 מתי צריך רישום, ומה קורה בשכירות נוגדת
הערות במרשם פרק ט, סעיפים 126 עד 133 הערת אזהרה, מה היא חוסמת ואיך מוחקים אותה

מספרי הסעיפים לפי הנוסח המעודכן של החוק. הטבלה היא מפת דרכים, לא תחליף לקריאת הסעיף.

בעלות, לפי סעיף 2, היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה, בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם. המשפט האחרון הזה חשוב: המשך המדריך עוסק בעיקר בהגבלות האלה, ובמה שמגן עליכם בדרך.

עסקה במקרקעין: מתי הדירה באמת שלכם

סעיף 6 מגדיר עסקה במקרקעין כהקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה. מכירת דירה היא עסקה כזו, וגם חכירה ומשכנתה. שלושה כללים קובעים מה קורה בה:

  • סעיף 7(א): עסקה במקרקעין טעונה רישום, והיא נגמרת ברישום. שעת הרישום היא השעה שבה הרשם אישר את העסקה לרישום.
  • סעיף 7(ב): עסקה שלא נגמרה ברישום נחשבת התחייבות לעשות עסקה.
  • סעיף 8: התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.

בפועל, חוזה חתום ותשלום לא הופכים אתכם לפי סעיף 7 לבעלים רשומים. עד הרישום יש לכם התחייבות של המוכר, וזה הפער שכל שאר הכלים בחוק נועדו לסגור. אפשר לראות מה רשום על כל נכס: סעיף 124 קובע שהפנקסים פתוחים לעיון הציבור, ואיך מוציאים נסח וקוראים אותו מוסבר במדריך לנסח טאבו.

גם כוח הרישום נקבע בחוק. במקרקעין מוסדרים הרישום הוא ראיה חותכת לתוכנו, ובמקרקעין לא מוסדרים הוא ראיה לכאורה (סעיף 125). ולפי סעיף 10, מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים, בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, כוח זכותו יפה גם אם הרישום לא היה נכון.

חוק המקרקעין · פרק ב

מהחתימה ועד הרישום

מה החוק אומר על כל שלב בעסקה
הנתון המרכזי
סעיף 7
עסקה במקרקעין נגמרת ברישום
עד אז רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה
החתימה
התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב (סעיף 8)
הערת האזהרה
אחרי רישומה לא תירשם עסקה שסותרת אותה, אלא בהסכמת הזכאי או בצו (סעיף 127)
הרישום
שעת הרישום היא השעה שבה הרשם אישר את העסקה לרישום (סעיף 7(א))
קליקת הנדל"ן - מועדון צרכנות הנדל"ן היחידי שמשיג לכם תנאים טובים יותר בכל שירותי הנדל"ןמקור: חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בעיבוד קליקת הנדל"ן

שיחת ייעוץ חינם עם מומחי קליקת הנדל"ן: השקעות נדל"ן, רכישה למגורים, משכנתאות ומימון, תכנון פיננסי והשקעות בקרקעות. במקום 500 ש"ח, ללא עלות

עסקאות נוגדות: מה קובע סעיף 9 כשהמוכר התחייב פעמיים

נניח שבעל דירה חתם איתכם על חוזה, ולפני שהעסקה נרשמה חתם על חוזה נוסף עם מישהו אחר על אותה דירה. סעיף 9 קובע את הסדר: הזכות של בעל העסקה הראשונה עדיפה. יש חריג אחד, והוא דורש שלושה תנאים יחד. הזכות של השני עדיפה אם:

  • הוא פעל בתום לב.
  • הוא פעל בתמורה.
  • העסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום לב.

במילים אחרות, להיות ראשונים זה יתרון, אבל לא ביטחון מלא. מי שהקדים אתכם לרישום ועמד בתנאים האלה יכול לגבור עליכם. כאן נכנסת הערת האזהרה.

הערת אזהרה לפי סעיפים 126 ו-127: מה היא חוסמת

לפי סעיף 126(א), כשמוכח לרשם שבעל מקרקעין התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, הרשם רושם על כך הערה, לבקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות. מספיק שהזכאי יבקש, ואז הרשם מודיע על הרישום למי שהתחייב (סעיף 126(ב)). התוצאות נמצאות בסעיף 127:

  • סעיף 127(א): כל עוד ההערה לא נמחקה, לא תירשם עסקה שסותרת את תוכנה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו של בית משפט.
  • סעיף 127(ב): עיקול, צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל, צו פירוק או מינוי כונס נכסים שבאו אחרי ההערה לא פוגעים בזכויות הזכאי מכוח ההתחייבות, עם סייג: טענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהייתה עומדת גם לו העסקה בוצעה במועדה, עומדת גם נגד ההתחייבות.
  • סעיף 132(א): ההערה נמחקת בצו של בית משפט, או כשהוכח לרשם שהצדדים המעוניינים הסכימו, או שעילת ההערה בטלה.

מהנוסח של שני הסעיפים יוצא החיבור המעשי: החריג של סעיף 9 דורש שהעסקה השנייה תירשם, וסעיף 127(א) חוסם רישום של עסקה שסותרת את ההערה. לכן כדאי לרשום את הערת האזהרה מוקדם ככל האפשר אחרי החתימה. הפירוט המעשי, כולל מתי ואיך, נמצא במדריך להערת אזהרה. גם משכנתה קיימת היא משהו שבודקים: לפי סעיף 85(ב), עסקה שנעשתה אחרי המישכון לא גורעת מהזכות של בעל המשכנתה לממש אותה.

בעלות משותפת ומושע: סעיפים 27 עד 40א

כשקונים דירה ביחד, יורשים אותה או קונים חלק בקרקע, נכנסים לפרק ה. סעיף 27 קובע שהבעלות של כל שותף לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר במקרקעין, ואין לשום שותף חלק מסוים בהם. בעלות כזו נקראת בשוק "מושע", אף שהמילה לא מופיעה בחוק. ההשלכה: גם אם סיכמתם ביניכם מי משתמש במה, החלק הרשום שלכם הוא חלק יחסי בכל הנכס, לא "החצי הקדמי".

  • כמה לכל אחד: חזקה שהחלקים שווים (סעיף 28).
  • הסכם שיתוף: ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי מי שנעשה שותף אחר כך וכלפי כל אדם אחר (סעיף 29(א)).
  • החלטות: בעלי רוב החלקים קובעים בניהול הרגיל ובשימוש הרגיל, ומה שחורג מזה טעון הסכמת כל השותפים (סעיף 30).
  • כסף: כל שותף נושא לפי חלקו בהוצאות ההחזקה והניהול (סעיף 32), ומי שהשתמש במקרקעין חייב לאחרים, לפי חלקיהם, שכר ראוי (סעיף 33).
  • מכירת החלק: כל שותף רשאי להעביר את חלקו בלי הסכמת האחרים, ותניה שמגבילה זאת לא תקפה ליותר מחמש שנים (סעיף 34). בבני זוג יש כלל נוסף: בדירת המגורים המשותפת בן זוג מציע קודם את חלקו לבן זוגו (סעיף 101).

ומה אם רוצים לצאת? כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף (סעיף 37(א)). בלי הסכם, הפירוק הוא בצו של בית משפט (סעיף 38(ב)): במקרקעין שניתנים לחלוקה, בחלוקה בעין (סעיף 39(א)), ובמקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, או כשחלוקה תגרום הפסד ניכר, במכירה וחלוקת הפדיון (סעיף 40(א)). דירת מגורים של בני זוג היא מקרה מיוחד: לפי סעיף 40א, אם יש ילדים קטינים, המכירה מתעכבת עד שבית המשפט נוכח שנמצא להם ולבן הזוג שמחזיק בהם הסדר מגורים אחר.

חכירה לדורות: איך החוק מגדיר אותה

שכירות, לפי סעיף 3, היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות. השמות תלויים בתקופה: מעל חמש שנים זו חכירה, ומעל 25 שנים זו חכירה לדורות. ההבדל הזה משפיע גם על הרישום:

  • עד חמש שנים: שכירות כזו לא טעונה רישום, ולהתחייבות לעשותה לא נדרש מסמך בכתב (סעיף 79(א)). הפטור לא חל אם יש ברירה להאריך לתקופה כוללת של יותר מחמש שנים (סעיף 79(ב)).
  • מעל חמש שנים: חלים הכללים הרגילים של סעיפים 7 ו-8: מסמך בכתב ורישום.
  • בבית משותף: חוכר לדורות נחשב "בעל דירה" לעניין הפרק, אלא אם נקבע אחרת בחוזה החכירה (סעיף 52).
  • משכנתה על השכירות: שוכר רשאי לשעבד שכירות שנרשמה במשכנתה בלי הסכמת המשכיר, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות (סעיף 81(א)).

כשאתם קונים, הדבר הראשון שבודקים הוא איזו זכות בכלל קונים: בעלות או חכירה, ואם חכירה, עד מתי. זה מופיע בנסח, ואת תנאי החכירה קוראים בחוזה החכירה עצמו.

בית משותף ורכוש משותף: מה שייך לכם בבניין

בחוק, "בית משותף" הוא בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים (סעיף 52). דירה בבית כזה היא נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות (סעיף 54). רכוש משותף הוא כל מה שלא רשום כדירה, ובכלל זה הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, חדרי המדרגות, המעליות והמקלטים (סעיף 52).

חוק המקרקעין · פרק ו

מה הדירה כוללת בבית משותף

הדירה, החלק שצמוד אליה ומה משלמים
הנתון המרכזי
סעיף 55
לכל דירה צמוד חלק ברכוש המשותף
ואין תוקף לעסקה בו בנפרד מהדירה
מה נחשב רכוש משותף
כל מה שלא רשום כדירה, ולרבות הקרקע, הגגות וחדרי המדרגות (סעיף 52)
כמה ממנו שלכם
לפי יחס שטח הרצפה של הדירה, אלא אם נקבע בתקנון שיעור אחר (סעיף 57(א))
כמה משלמים
לפי אותו יחס, אלא אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר (סעיף 58(א))
קליקת הנדל"ן - מועדון צרכנות הנדל"ן היחידי שמשיג לכם תנאים טובים יותר בכל שירותי הנדל"ןמקור: חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בעיבוד קליקת הנדל"ן

כמה דברים שכדאי לדעת כשקוראים את החוזה:

  • צמידויות: התקנון יכול לקבוע שחלק מסוים מהרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה, אבל לא חדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומתקנים שמיועדים לשמש את כל בעלי הדירות (סעיף 55(ג)). כך אפשר להצמיד לדירה למשל גג, ומה שהוצמד דינו כדין הדירה.
  • התקנון: בעלי דירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם רשאים לערוך אותו ולשנותו, אבל הצמדה לדירה מסוימת דורשת הסכמת כל בעלי הדירות (סעיף 62(א)), ולהצמדה לשם הרחבת דירה יש כלל אחר, בסעיף 71ב. תקנון שנרשם מחייב גם מי שנעשה בעל דירה אחר כך (סעיף 62(ג)), ובמה שלא נקבע בתקנון רשום חל התקנון המצוי שבתוספת לחוק (סעיף 64).
  • ההוצאות, סעיף 58(א): בעל דירה משתתף בהחזקה התקינה ובניהול של הרכוש המשותף לפי יחס שטח הרצפה של דירתו, אלא אם נקבע בתקנון שיעור אחר. בחישוב החלק ברכוש המשותף לא נכללים מרפסות וקירות חיצוניים, אלא אם התקנון קבע אחרת (סעיף 57(ב)).
  • הנציגות: לכל בית משותף תהיה נציגות (סעיף 65), והיא מורשה של כל בעלי הדירות בענייני ההחזקה והניהול (סעיף 69).
  • החלטות קודמות: החלטה שהתקבלה לפי התקנון ונרשמה בספר ההחלטות מחייבת גם מי שהפך לבעל דירה אחריה (סעיף 71(א)). בקשו מהמוכר לראות את הספר לפני שאתם חותמים.
  • סכסוכים: סכסוך בין בעלי דירות על זכויות וחובות לפי התקנון או לפי סעיף 58 מוכרע אצל המפקח שמתמנה לפי סעיף 117 (סעיף 72(א)). בהסגת גבול, התובע בוחר בין בית משפט מוסמך לבין המפקח (סעיף 72(ב)).

שאלות של רוב בבנייה ברכוש המשותף מפורטות בכתבה על הסכמת השכנים לממ"ד, וההוצאות בבניין חדש בכתבה על דמי ניהול.

מה עושים עם הידע הזה כשקונים דירה

החוק לא אומר מה לעשות, הוא אומר מה יקרה. מכאן אפשר לגזור סדר עבודה פשוט:

  • לפני החתימה: הוציאו נסח ובדקו מי רשום, איזו זכות רשומה, ואילו הערות ומשכנתאות יש עליה. אחרי הערה מסוג אחר, למשל לפי צו של בית משפט, לא תירשם עסקה שסותרת אותה (סעיף 131).
  • בחוזה: מסמך כתוב ומלא (סעיף 8), עם התחייבות ברורה מי רושם ומתי. מה עורך דין בודק כאן מוסבר במדריך לתפקיד עורך הדין בעסקה.
  • מיד אחרי החתימה: בקשה לרישום הערת אזהרה (סעיף 126).
  • בבית משותף: קראו את התקנון, בדקו את הצמידויות ואת ההחלטות שכבר התקבלו (סעיפים 55, 62 ו-71).
  • כשקונים עם עוד מישהו: חתמו על הסכם שיתוף ורשמו אותו (סעיף 29).
  • בסוף: ודאו שהעסקה נגמרה ברישום על שמכם (סעיף 7). עד אז היא לא גמורה.

את שאר הבדיקות, מעבר למה שבחוק הזה, תמצאו ברשימת הבדיקות לפני קניית דירה. ומי שרוצה ליווי בדרך, מהאפיון ועד העסקה, יכול להתחיל בליווי האישי של הקליקה.

📑 המקורות שעליהם מבוססת הכתבה
  • חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969: הנוסח המעודכן באתר נבו (נכון ל-8 ביולי 2024), והנוסח בוויקיטקסט. כל סעיף שמוזכר כאן נקרא בנוסח עצמו.
  • מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת: פרטי החוק, תוקף ותאריך התיקון האחרון.
  • המונח "מושע": ויקיפדיה. המילה נבדקה בכל נוסח החוק ולא נמצאה.
המדריך מסביר מה כתוב בחוק ואינו ייעוץ משפטי. לא סיכמנו בו פסיקה, ויכולה להיות פסיקה שמפרשת את הסעיפים האלה. מה חל על העסקה שלכם בודק עורך דין.
קונים דירה ורוצים שמישהו יעבור איתכם על הדברים?
נשמח לבדוק איתכם מה נכון לעסקה שלכם. נבנה לכם הצעה מותאמת לעסקה שלכם.

סיכום

חוק המקרקעין הוא בעיקר מפה של מי עדיף על מי, ומתי. מי שמכיר אותה יודע מה לבדוק לפני שהוא משלם.

  • עסקה: נגמרת ברישום, ועד אז היא התחייבות (סעיף 7)
  • שתי עסקאות: הראשונה עדיפה, עם החריג של סעיף 9
  • הערת אזהרה: חוסמת רישום של עסקה סותרת (סעיף 127)
  • שותפים: אין חלק מסוים, ויש זכות לדרוש פירוק (סעיפים 27 ו-37)
  • בית משותף: החלק ברכוש המשותף צמוד לדירה, והתקנון קובע הרבה (סעיפים 55 ו-62)
תוכנית עסקית בחינם מקליקת הנדל"ן: השקעות נדל"ן, רכישה למגורים, משכנתאות ומימון, תכנון פיננסי והשקעות בקרקעות. במקום 500 ש"ח, ללא עלות

שאלות ותשובות

מה זה סעיף 58א בחוק המקרקעין?
בנוסח שבדקנו אין סעיף נפרד בשם הזה. מי שמחפש אותו מתכוון כנראה לסעיף 58(א): בעל דירה משתתף בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף לפי יחס שטח הרצפה של דירתו, אלא אם נקבע בתקנון שיעור אחר.
מה ההבדל בין חכירה לחכירה לדורות?
לפי סעיף 3, שכירות לתקופה של יותר מחמש שנים נקראת חכירה, ושכירות לתקופה של יותר מ-25 שנים נקראת חכירה לדורות.
מה זה מושע?
זה הכינוי המקובל לבעלות משותפת במקרקעין, והמילה עצמה לא מופיעה בחוק. הכלל נמצא בסעיף 27: לשום שותף אין חלק מסוים במקרקעין, והבעלות של כל אחד מהם מתפשטת בכל אתר ואתר.
הערת אזהרה מחליפה את הרישום?
לא. לפי סעיף 7, העסקה נגמרת ברישום. הערת האזהרה היא הערה על התחייבות, והיא חוסמת רישום של עסקה שסותרת אותה (סעיף 127).
הבניין לא רשום כבית משותף. החוק לא חל עליו?
פרק ו1 עוסק בדיוק בזה. לפי סעיף 77ב, חלק מהכללים של בית משותף חלים גם על בית כזה, ובהם ההשתתפות בהוצאות. ולפי סעיף 77ג, הוא מתנהל לפי התקנון המצוי שבתוספת לחוק.
🎙️ הפודקאסט של הקליקה
לצפייה ולהאזנה בפודקאסט שלנו ביוטיוב או בספוטיפיי לחצו

מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו

שיחת ייעוץ חינם עם מומחי קליקת הנדל"ן: השקעות נדל"ן, רכישה למגורים, משכנתאות ומימון, תכנון פיננסי והשקעות בקרקעות. במקום 500 ש"ח, ללא עלות

הכתבה עזרה לכם?
תגובות4
ליאת ש.
ליאת ש.·לפני 1 שבוע
רגע, אז הערת אזהרה לא מחליפה את הרישום? כל הזמן חשבתי שזה אותו דבר...
אסף גולדשטיין
אסף גולדשטייןמומחה·לפני 1 שבוע
@ליאת לא, הכתבה מסבירה את זה בסעיף 7. הערת אזהרה היא רק הגנה בינתיים, היא חוסמת עסקה שסותרת אותה, אבל הדירה שלך רק כשנגמר הרישום.
אפרת
אפרת·לפני 1 שבוע
קניתי דירה לפני שנתיים ולא ידעתי כלום על סעיף 9 ועל עסקאות נוגדות. בדיעבד, כמה דברים שעשינו היו ממש בסדר הנכון, אבל בטעות. הייתי שמחה לקרוא את זה לפני שחתמנו.
מערכת קליקת הנדל"ן
מערכת קליקת הנדל"ןמומחה·לפני 1 שבוע
לפי חוק המקרקעין עסקה בדירה נגמרת ברישום, ועד אז הערת אזהרה חוסמת רישום של עסקה שסותרת אותה. איזו שאלה על רישום הדירה או על הרכוש המשותף בבניין נשארת לכם פתוחה?

מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו

שתפו

להעביר את הידע שלנו לארגונים הגדולים במשק זו השליחות שלנו

ליווינו מעל 2,000 לקוחות מרוצים בנדל"ן ופיננסים ונשמח ללוות גם אתכם
ליווי משקיעים ורוכשים לעסקאות נדל"ן/ משכנתאות ומימון/תכנון פיננסי תוכלו לצפות במאות המלצות בווידאו בעמוד המלצות בתפריט
השאירו פרטים ונחזור בהקדם:

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי:

4 תגובות

    1. @ליאת לא, הכתבה מסבירה את זה בסעיף 7. הערת אזהרה היא רק הגנה בינתיים, היא חוסמת עסקה שסותרת אותה, אבל הדירה שלך רק כשנגמר הרישום.

  1. קניתי דירה לפני שנתיים ולא ידעתי כלום על סעיף 9 ועל עסקאות נוגדות. בדיעבד, כמה דברים שעשינו היו ממש בסדר הנכון, אבל בטעות. הייתי שמחה לקרוא את זה לפני שחתמנו.

  2. לפי חוק המקרקעין עסקה בדירה נגמרת ברישום, ועד אז הערת אזהרה חוסמת רישום של עסקה שסותרת אותה. איזו שאלה על רישום הדירה או על הרכוש המשותף בבניין נשארת לכם פתוחה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי גם אלו
יכולים לעניין אותך...

סרטונים קצרים מהקליקה@klikat.nadlan

עקבו אחרינו באינסטגרם