קליקת הנדל"ן, כשרוצים לעשות נדל"ן באחריות, מגיעים לכאן. 300,000+ חברים כבר גילו את זה. 2,000+ משקיעים ורוכשים קיבלו ליווי אישי מהצוות שלנו. ליווינו אלפי לקוחות במשכנתאות, פיננסים וזכאים לדיור. רוצים לעשות את זה בטוח? ← צרו קשר עכשיו
עודכן לאחרונה: 11/05/2026
בקצרה
נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון מקדמים חוק לסבסוד משכנתאות, עד 1,000 ש"ח לחודש, לנפגעי עליית ריבית המשכנתה בעלי דירה יחידה שלקחו משכנתה לפני מרץ 2022. ההצעה תידון בוועדת השרים לחקיקה. הערכות העלות נעות בין פחות מ-2 מיליארד ש"ח (שמחון) ל-7 מיליארד (משרד האוצר), כשבנק ישראל מציג כ-3 מיליארד. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מתנגד וטוען שההצעה פסולה. מאז ינואר 2022 ההחזר החודשי הממוצע על משכנתה עלה בכ-960 ש"ח.
החוק שיכול להחזיר עד 1,000 שקל לחודש על המשכנתה נכנס היום לוועדת השרים לחקיקה. כנגד גם בנק ישראל, וגם משרד האוצר אומרים שלא נכון לקדם חוק זה, והממונה על התקציבים מציין שכלל אין מקור תקציבי. מי בעצם יקבל את הכסף, וכמה זה יעלה?
📌 עיקרי הכתבה
- רק דירה יחידה שנרכשה לפני מרץ 2022. מי שרכש אחרי, או מי שיש לו יותר מדירה אחת, מחוץ לתוכנית הסבסוד.
- תקרות המחיר: דירה עד 4.4 מיליון ש"ח להטבה מלאה. דירה ב-2.2 מיליון ש"ח מקבלת 75% בלבד מהעלייה במשכנתה.
- המקור התקציבי המוצע: רווחי הבנקים (לפי שמחון). הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר במסמך פנימי: "אין מקור תקציבי קבוע".
- השכר הממוצע במשק עלה באותה תקופה ב-1,880 ש"ח, כמעט פי שניים מהעלייה הממוצעת במשכנתה (960 ש"ח).
- הציטוט המרכזי של ירון: "אנחנו לא רואים עלייה משמעותית בפיגורי המשכנתאות, אז למה?"
מי בדיוק יקבל את ההחזר, ובכמה
הצעת החוק מתמקדת בבעלי דירה יחידה שלקחו משכנתה לפני מרץ 2022. כאשר הסבסוד יעמוד על עד 1,000 ש"ח לחודש, מה שמתרגם, על פני תקופת המשכנתה, להחזר כולל של אלפי ועד עשרות אלפי שקלים. כלומר, מדובר במנגנון שמוחזר חודש אחר חודש, לא מדובר במענק חד פעמי.
יש מגבלות מחיר ברורות. מי שרכש דירה עד 4.4 מיליון ש"ח זכאי להטבה המלאה. מי שרכש בכ-2.2 מיליון ש"ח יקבל 75% מהעלייה במשכנתה. הסכום הסופי לכל לווה תלוי בגובה המשכנתה המסוימת, בכמה הריבית עלתה מאז שנלקחה, ובמסלול שנבחר. בכל מקרה, מי שרכש דירה אחרי מרץ 2022 לא נכלל כלל בתוכנית הסבסוד הנוכחית.
המקור התקציבי לפי פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, יהיה רווחי הבנקים. המטרה המוצהרת: לסייע ללווים שנפלו על גל העלאות הריבית של בנק ישראל ולא יכלו לתמחר אותו מראש.
7 מיליארד או 2 מיליארד? הוויכוח על המספר
הפער בהערכות העלות עצום, וזה לא טכני בלבד. במשרד האוצר מעריכים שהחוק יעלה 7 מיליארד ש"ח. שמחון מדבר על "עלות כוללות של פחות מ-2 מיליארד ש"ח עד שנת 2028". בנק ישראל מציג מספר שלישי, ביניים: 3 מיליארד ש"ח.
פער של פי 3.5 בין שתי הערכות לאותה הצעת חוק לא נוצר במקרה. הוא משקף ויכוח עמוק על איך מחשבים את הזכאים, איך מעריכים את גובה ההטבה הממוצעת ועל איזה טווח זמן. שמחון מדבר על אופק קצר, האוצר על אופק רחב יותר ועל הנחות שמרניות יותר.
הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר כתב במסמך פנימי: "לעמדתי לא נכון לקדם את הצעת החוק" בשל "הצרכים התקציביים הרבים" והעדר מקור תקציבי קבוע. במשרד האוצר מוסיפים שההצעה "מעלה קשיים מקצועיים רבים" כולל "קביעת זכאות לפיצוי באופן שרירותי שמתעדף בעלי נכסים" ו"פגיעה באוכלוסיות לווים אחרות".
למה נגיד בנק ישראל אומר "פסולה"
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר שההצעה "פסולה". הציטוט המלא, בראיון ל-ICE, היה ישיר: "לא רואים את התועלת בצעד כזה. אנחנו רואים רק נזקים."
הטיעון המרכזי שלו מבוסס על נתונים. "אנחנו לא רואים עלייה משמעותית בפיגורי המשכנתאות, אז למה?", הוא שאל. כלומר, אם הציבור עומד בתשלומים, לא קיים משבר שמחייב התערבות תקציבית כה רחבה. זה מבדיל את ישראל ממדינות שכן ראו גל פיגורים אחרי העלאת ריבית.
הבנק מציג גם טיעון של "סיכון מוסרי". אם המדינה מסבסדת בדיעבד את מי שלקח משכנתה, היא יוצרת ציפייה שהיא תעשה את זה שוב בעתיד. זה משפיע על איך לווים בוחנים את סוג הריבית והתמהיל בפעם הבאה שהם לוקחים משכנתה.
960 ש"ח יותר בחודש: מה באמת קרה למשכנתאות
הנתונים של בנק ישראל מציגים את הקושי במלוא היקפו. בין ינואר 2022 לאפריל 2025, ההחזר החודשי הממוצע על משכנתה עלה בכ-960 שקל. זה כסף שיוצא מהכיס של הלווים בכל חודש בלי לחסוך בנכס, ובלי לקצר את התקופה.
באותה תקופה, השכר הממוצע במשק עלה בכ-1,880 שקל. כמעט פי שניים מהעלייה במשכנתה. במבט ראשון נראה שהעלייה בשכר מאזנת את הקושי. בפועל, ההוצאה הממוצעת של בעלי משכנתאות גדלה ב-27%, ושל אלה ללא משכנתה ב-30%. כלומר, יוקר המחיה אכל את העלייה בשכר, וההחזר הגדול יותר עדיין בא על חשבון ההכנסה הפנויה. במקביל, מי שלא לקח משכנתה ובחר לשכור המשיך לשלם שכירות שלא בנתה לו נכס.
📖 אולי יעניין אתכם גם:
מה הסיכוי שזה יעבור, ומה זה אומר לכם
ההצעה תידון בוועדת השרים לחקיקה, ושם תוכרע. אם תאושר, היא תעלה למליאה. אם לא, היא נדחית. הקואליציה מאחורי ההצעה, אבל בנק ישראל, האוצר, והממונה על התקציבים נגד.
במצב כזה, הסיכוי שההצעה תעבור בלי שינויים מהותיים נמוך. סביר יותר שהיא תעבור עם תקרת זכאות מצומצמת יותר (למשל, רק לדירות עד 3 מיליון), או שהממשלה תפצל אותה לחלקים. כל לווה צריך להיות מוכן לכל תרחיש, גם זה שבו ההצעה לא עוברת.
מה שמוסכם על כולם: הריבית הגבוהה פגעה בלווים. השאלה היא איך לפתור את זה. סבסוד ישיר זו אופציה אחת. אופציה אחרת היא בחירה מושכלת של מסלול הריבית מראש, ייעוץ פיננסי מוקדם, ומעקב אחרי הזדמנויות מיחזור משכנתה.
לקחתם משכנתה לפני 2022 ועדיין משלמים ריבית גבוהה?
הקליקה עוזרת לחברים לעבור על המשכנתה הקיימת, להבין איפה יש מקום לשיפור, ולהתכונן לכל תרחיש שיוכרע בוועדה. 300,000+ חברים כבר בפנים.
🔥 הכתבות הכי פופולריות עכשיו
סיכום
החוק לסבסוד משכנתאות יעניק עד 1,000 שקל לחודש לבעלי דירה יחידה שלקחו משכנתה לפני מרץ 2022 ובתנאי שעומדים בתנאים שנקבעו בחוק. הערכות העלות נעות בין 2 ל-7 מיליארד שקל לפי הגורם. בנק ישראל ומשרד האוצר מתנגדים, הקואליציה תומכת. ההכרעה תיפול בוועדת השרים לחקיקה. בכל תרחיש, ההמלצה היא לעבור על המשכנתה הקיימת ולבחון אם יש מקום לשיפור גם בלי החוק.
- סבסוד של עד 1,000 ש"ח לחודש לבעלי דירה יחידה שלקחו משכנתה לפני מרץ 2022
- תקרת זכאות: דירה עד 4.4 מיליון ש"ח להטבה מלאה, 75% מהעלייה למחיר נמוך יותר
- בנק ישראל, האוצר והממונה על התקציבים מתנגדים. הקואליציה תומכת
שאלות ותשובות
מי זכאי לסבסוד המשכנתה לפי הצעת החוק?
בעלי דירה יחידה שלקחו משכנתה לפני מרץ 2022 על דירה שמחירה היה עד 4.4 מיליון ש"ח (להטבה מלאה) או עד כ-2.2 מיליון ש"ח (75% מהעלייה במשכנתה). מי שרכש אחרי מרץ 2022, וכן מי שיש לו יותר מדירה אחת, לא נכלל בהצעה הנוכחית.
כמה כסף תקבלו בפועל בכל חודש?
עד 1,000 ש"ח לחודש למי שעומד בתנאי הזכאות המלאים. הסכום המדויק תלוי בגובה המשכנתה, בכמה הריבית עלתה מאז שנלקחה, ובמסלולים שנבחרו. למחיר רכישה של 2.2 מיליון ש"ח, ההטבה תהיה 75% מהעלייה במשכנתה ולא הסכום המלא.
למה בנק ישראל מתנגד לסבסוד?
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון טוען שאין נתונים שמצדיקים את ההתערבות. לדבריו, אין עלייה משמעותית בפיגורי משכנתאות, ולכן אין משבר שמחייב סבסוד תקציבי רחב. בנוסף, הבנק מתריע מפני "סיכון מוסרי", חשש שהציבור יקבל החלטות פיננסיות שמסתמכות על סבסוד עתידי.
מתי תיפול ההכרעה ומה לעשות עד אז?
ההצעה תידון בוועדת השרים לחקיקה. אם תאושר, היא תעלה למליאת הכנסת. עד אז, ההמלצה היא לעבור על המשכנתה הקיימת מול יועץ משכנתאות, לבחון אפשרויות מיחזור, ולבדוק את התמהיל הקיים. שיפור של 0.5%-1% במסלול אחד יכול לשנות את ההחזר החודשי גם בלי החוק.
למה יש פער כל כך גדול בהערכות העלות?
הפער (פחות מ-2 מיליארד לפי שמחון, 3 מיליארד לפי בנק ישראל, 7 מיליארד לפי האוצר) נובע מהבדלים בהנחות: כמה לווים יוגדרו זכאים, מה ההטבה הממוצעת לכל לווה, ועל איזה טווח זמן מחושב התקציב. שמחון מדבר על אופק קצר עד 2028, האוצר על הנחות שמרניות יותר וטווח רחב יותר.
מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו
מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו
2 תגובות
1,000 שקל לחודש זה לא סכום מטורף אבל זה בהחלט עוזר לנשום קצת.
אפילו אם יעבור, אני לא בטוחה שזה יחזיק לאורך זמן