בקצרה
- הגרסה שנדונה בוועדה המקומית ב-18 באוגוסט 2026: 198 יחידות דיור בשלושה מגדלים בני 10, 18 ו-24 קומות, על מגרש של כ-5.3 דונם, בתוספת זכויות מסחר ותעסוקה.
- הגרסה הקודמת, שנסקרה במרץ 2026, עמדה על 230 יחידות דיור על כ-5.5 דונם, עם כ-1,000 מ"ר מסחר וכ-300 מ"ר מבני ציבור. בגובה הבנייה נמסרו שני תיאורים: 27 קומות מעל הקרקע ושלוש מתחת, ולחלופין שני מגדלים בני 24 ו-27 קומות.
- במצב הקיים עומדים במגרש שני בנייני מגורים ובהם 36 יחידות דיור, שייהרסו. גם לפי הגרסה המוקטנת מדובר במכפיל של קצת יותר מפי חמישה וחצי.
- המתחם הוא רכיב מרכזי בתכנית גדולה בהרבה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, "מעלה הגעתון", המציעה מעל 3,000 יחידות דיור. לפני כשנה דחתה הוועדה המחוזית את ההחלטה עד לתיאום בין השתיים.
- הגורמים המקצועיים בוועדה המקומית המליצו לוועדה המחוזית לאשר את התכנית. ההחלטה עצמה טרם התקבלה, והיא נמצאת בסמכות הוועדה המחוזית ולא המקומית.
ב-18 באוגוסט 2026 עלתה לדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בנהריה תכנית התחדשות עירונית קטנה יחסית, על מגרש של כ-5.3 דונם בקריית יוספטל. מי שעקב אחרי התכנית הזו קודם מכיר מספרים אחרים לגמרי: לפני כמה חודשים דובר על 230 דירות ועל מגדל שמתנשא ל-27 קומות. הגרסה שהונחה עכשיו על השולחן קטנה יותר, נמוכה יותר, ומחולקת אחרת. דווקא הפער הזה, בין גרסה לגרסה של אותה תכנית, הוא הדבר השימושי ביותר להבין כאן.
מה הונח על שולחן הוועדה ב-18 באוגוסט 2026
קודם כול, לא לבלבל: שלושה מתחמים שונים בנהריה
נהריה מונה כיום כ-70 אלף תושבים, והיא אחת הערים הצפוניות שבהן מתקדמות במקביל כמה תכניות התחדשות גדולות. זה יוצר בלבול אמיתי, במיוחד כאן, כי שני מתחמים שונים נושאים את אותו שם רחוב.
המתחם שבו עוסקת הכתבה הזו הוא מתחם לוי אשכול: מגרש של כ-5.3 דונם בקריית יוספטל, במזרח העיר, בין רחוב הנשיא יצחק בן צבי ושדרות לוי אשכול. יש בו שני בנייני מגורים ובהם 36 יחידות דיור, ומתוכננות בו 198 יחידות חדשות. זהו מתחם קטן במונחי התחדשות עירונית.
הוא אינו מתחם בן צבי-יחיעם, שעליו כתבנו בכתבה נפרדת: שם מדובר בכ-190 דונם וב-4,265 יחידות דיור במקום 795, כלומר פי שלושים וחמישה בשטח. הוא גם אינו תכנית לב העיר, שעליה כתבנו בכתבה שלישית, ובה כ-2,000 יחידות דיור ו-370 חדרי מלון. שלושתם נמצאים בנהריה, שלושתם בהליכי תכנון, ושלושתם דברים שונים לחלוטין.
מה השתנה בין הגרסאות, ובכמה
הפער בין הגרסה שנדונה במרץ 2026 ובין זו שהונחה בוועדה המקומית באוגוסט אינו טכני, והוא ניכר בשלושה מדדים בבת אחת.
מספר הדירות ירד מ-230 ל-198, ירידה של 32 יחידות דיור, שהן כ-14% מההיקף. שטח המתחם ירד מכ-5.5 דונם לכ-5.3 דונם. וגובה הבנייה השתנה בצורה המהותית ביותר: במקום בנייה שרוכזה בשני מגדלים גבוהים, מוצעת עכשיו חלוקה לשלושה מגדלים בני 10, 18 ו-24 קומות, כלומר גם פחות קומות בשיא וגם פריסה רחבה יותר על המגרש.
נדרשת כאן הערת דיוק אחת. תיאור הגובה בגרסה הקודמת נמסר בשני אופנים בשני פרסומים שונים: אחד מוסר 27 קומות מעל הקרקע ושלוש מתחת, ואחר מתאר שני מגדלים בני 24 ו-27 קומות. שני התיאורים מתייחסים לאותה גרסה מוקדמת, והם מובאים כאן כפי שנמסרו בלי הכרעה ביניהם. מה שברור בשני המקרים הוא שהשיא ירד מ-27 ל-24 קומות.
עוד נתון שנכון להציג בזהירות: שטחי המסחר והציבור, כ-1,000 מ"ר מסחר וכ-300 מ"ר מבני ציבור, פורסמו לגרסת מרץ. בדיווח על הדיון באוגוסט נמסר שהתכנית כוללת תוספת זכויות מסחר ותעסוקה, בלי לפרט את ההיקף המעודכן. לכן אין לקרוא את מספרי המ"ר האלה כנתוני הגרסה הנוכחית.
למה תכנית מצטמצמת, ולמה זה לא בהכרח חדשות רעות
הרפלקס הטבעי הוא לקרוא הקטנה של תכנית כנסיגה. לרוב זה לא מה שקורה. תכנית התחדשות עוברת בדרך כלל כמה סבבים של הערות מגורמי מקצוע, ובכל סבב היא נבחנת מול דברים שאינם רק מספר הדירות: עומסי תנועה, הצללה על מגרשים שכנים, תשתיות קיימות, מרווחים בין בניינים, ותקני חניה ושטחי ציבור.
במגרש של כ-5.3 דונם, שהוא קטן מאוד, כל תוספת יחידות מתורגמת ישירות לצפיפות ולגובה. פיצול לשלושה מגדלים נמוכים יותר במקום שניים גבוהים הוא מהלך תכנוני מוכר: הוא מפחית את השיא, מפזר את הנפח על פני המגרש ומקטין הצללה, במחיר של תפיסת שטח קרקע רחבה יותר.
יש לזה גם צד מעשי לבעלי הדירות. פחות יחידות פירושו פחות דירות למכירה, כלומר פחות הכנסה ליזם, וזה עשוי ללחוץ על התמורות. מנגד, תכנית שעברה את הערות גורמי המקצוע וקיבלה המלצה חיובית מתקדמת מהר יותר מתכנית ששבה שוב ושוב לתיקונים. מי שרוצה להבין את התהליך ואת מה שהוא דורש מבעלי דירות, ריכזנו את זה במדריך ההתחדשות העירונית ובמדריך לבדיקת יזם לפני חתימה.
מה בדיוק ירד בין מרץ לאוגוסט 2026
ההקשר שמסביר את העיכוב: התכנית הגדולה שמעליה
הנקודה שמסבירה למה התכנית הזו לא התקדמה מהר יותר אינה נמצאת במגרש עצמו. מתחם לוי אשכול נמצא בתוך אזור שבו רשות מקרקעי ישראל מקדמת תכנית התחדשות גדולה בהרבה, "מעלה הגעתון", המציעה מעל 3,000 יחידות דיור. בתוך התכנית הגדולה, המתחם הזה מתפקד כרכיב מרכזי, וגם כחלק מהחזית לשדרות בן צבי.
לפני כשנה, כשהתכנית הגיעה לוועדה המחוזית, ההחלטה נדחתה עד לתיאום בין השתיים. זו החלטה הגיונית: אין טעם לאשר מגרש בודד בגובה ובצפיפות מסוימים אם התכנית הרחבה סביבו עשויה לקבוע לו הקשר אחר לגמרי, ובכלל זה קווי בניין, גישה, וחזית רחוב.
לצד זה דווח על הסדר בין העירייה ובין רשות מקרקעי ישראל, שלפיו יועבר סבסוד לתכנית באמצעות הגדלת זכויות בתכנית התחדשות אחרת בתוך מתחם מעלה הגעתון. זהו מנגנון מוכר בהתחדשות עירונית בפריפריה: כשמתחם בודד אינו כדאי כלכלית בכוחות עצמו, מגשרים על הפער דרך זכויות או תקציב במקום אחר. היקף הסבסוד בשקלים לא פורסם, ולכן איננו נוקבים בו.
מה זה אומר לבעלי דירות במתחם, ולמי ששוקל לקנות בנהריה
לבעלי הדירות במתחם עצמו, 36 משקי בית, זהו צעד קדימה אך לא יותר מכך. הגורמים המקצועיים בוועדה המקומית המליצו לוועדה המחוזית לאשר, אבל ההמלצה אינה ההחלטה. הסמכות נמצאת בוועדה המחוזית, ואחרי החלטה חיובית עדיין נדרשים הפקדה, שלב התנגדויות, אישור ורק אז היתר בנייה. התנאים שקובעים בפועל, כלומר שטח הדירה החדשה, תקופת הדיור החלופי והערבויות, נקבעים בהסכם מול יזם ולא בהחלטת ועדה.
שווה גם לשים לב לכיוון: ההיקף ירד, וזה נתון שרלוונטי לבעלי הדירות. פחות יחידות למכירה פירושן פחות מקורות מימון לתמורות, ולכן זו נקודה שכדאי לברר עם היועצים מטעם בעלי הדירות ולא להניח שהיא ניטרלית.
למי ששוקל לקנות בנהריה בכלל, התכנית הזו קטנה מכדי להזיז את השוק העירוני, והיא כן מלמדת משהו על הכיוון. עיר שבה מתקדמות במקביל תכנית של 4,265 יחידות דיור, תכנית של כ-2,000 יחידות ומלונאות, ותכנית רשות מקרקעי ישראל של מעל 3,000 יחידות, נמצאת בתהליך שינוי עמוק שיימשך שנים. את התמונה העירונית המלאה ריכזנו במדריך ההשקעות בנהריה, ואת שוק הדירות החדשות בעיר בכתבה על פריסייל בנהריה. מתחמי התחדשות נוספים בצפון שנדונו באותה ישיבה מחוזית מכוסים אצלנו בחצור הגלילית ובמתחם שז"ר בצפת.
ולסיום, סייג אחד שנכון להשאיר על השולחן. מספרים בתכניות התחדשות אינם קבועים, וזו בדיוק הסיבה שכתבנו את הכתבה הזו. מי שקורא היום כותרת עם מספר דירות, כדאי שיבדוק לאיזה שלב היא מתייחסת ומתי פורסמה, לפני שהוא מתמחר לפיה משהו.
- דיווח על דיון הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בנהריה מ-18 באוגוסט 2026. ממנו נלקחו ההיקף המעודכן של 198 יחידות דיור, מבנה שלושת המגדלים, שטח המתחם, מספר היחידות הקיימות, המלצת הגורמים המקצועיים לוועדה המחוזית, וההקשר של התכנית הגדולה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל.
- דיווח מ-24 במרץ 2026 שסקר את שלוש תכניות ההתחדשות שעלו לאותה ישיבה של הוועדה המחוזית מחוז צפון. ממנו נלקחה הגרסה הקודמת של התכנית: 230 יחידות דיור, שטח המתחם, גובה הבנייה ושטחי המסחר והציבור, וכן זהות היזם ועורך התכנית.
- מספר התושבים: נתוני הלמ"ס כפי שמופיעים בערך היישוב, אותו מקור שממנו נשאבים מספרי האוכלוסייה בכל כתבות הערים שלנו.
📖 אולי יעניין אתכם גם:
- התכנית הכוללת להתחדשות עירונית בנהריה: מה רשום עליה במאגר, ואיך לקרוא את המספרים שמתפרסמים
- הרחבת חנתון אושרה: 159 יחידות דיור, ואיך נקבעת מכסת הדירות ביישוב כפרי
- כפר מנדא: שלוש תכניות שנקלטו מאז סוף 2025 מחזיקות 86 אחוזים מתוספת הדיור של היישוב
- מתחם מ3 בנוף כנרת: השכונה בצפת שעומדת לשנות קנה מידה, ומה רשום עליה במאגר התכנוני כרגע
- שכונת הפרחים בכרמיאל: חיזוק במקום הריסה, ומה כתוב בהוראות התכנית
סיכום
תכנית ההתחדשות העירונית במתחם לוי אשכול בקריית יוספטל בנהריה עלתה לדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ב-18 באוגוסט 2026, בגרסה קטנה מזו שנדונה קודם. במגרש של כ-5.3 דונם, בין רחוב הנשיא יצחק בן צבי ושדרות לוי אשכול, עומדים היום שני בנייני מגורים ובהם 36 יחידות דיור, ובמקומם מוצעות 198 יחידות חדשות בשלושה מגדלים בני 10, 18 ו-24 קומות, בתוספת זכויות מסחר ותעסוקה. הגרסה שנסקרה במרץ 2026 עמדה על 230 יחידות דיור על כ-5.5 דונם, עם שיא של 27 קומות. הגורמים המקצועיים המליצו לוועדה המחוזית לאשר, אך ההחלטה עצמה טרם התקבלה. הרקע לעיכוב הוא תכנית גדולה בהרבה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל באזור, "מעלה הגעתון", המציעה מעל 3,000 יחידות דיור, ושמתחם לוי אשכול מהווה בה רכיב מרכזי. חשוב לא לבלבל בין המתחם הזה ובין מתחם בן צבי-יחיעם, שהוא כ-190 דונם ו-4,265 יחידות דיור, ובין תכנית לב העיר.
- הגרסה שנדונה בוועדה המקומית ב-18 באוגוסט 2026: 198 יחידות דיור בשלושה מגדלים בני 10, 18 ו-24 קומות, על מגרש של כ-5.3 דונם, בתוספת זכויות מסחר ותעסוקה.
- הגרסה הקודמת, שנסקרה במרץ 2026, עמדה על 230 יחידות דיור על כ-5.5 דונם, עם כ-1,000 מ"ר מסחר וכ-300 מ"ר מבני ציבור. בגובה הבנייה נמסרו שני תיאורים: 27 קומות מעל הקרקע ושלוש מתחת, ולחלופין שני מגדלים בני 24 ו-27 קומות.
- במצב הקיים עומדים במגרש שני בנייני מגורים ובהם 36 יחידות דיור, שייהרסו. גם לפי הגרסה המוקטנת מדובר במכפיל של קצת יותר מפי חמישה וחצי.
- המתחם הוא רכיב מרכזי בתכנית גדולה בהרבה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, "מעלה הגעתון", המציעה מעל 3,000 יחידות דיור. לפני כשנה דחתה הוועדה המחוזית את ההחלטה עד לתיאום בין השתיים.
- הגורמים המקצועיים בוועדה המקומית המליצו לוועדה המחוזית לאשר את התכנית. ההחלטה עצמה טרם התקבלה, והיא נמצאת בסמכות הוועדה המחוזית ולא המקומית.
שאלות ותשובות
מה מתוכנן במתחם לוי אשכול בנהריה?
למה מספר הדירות ירד מ-230 ל-198?
התכנית כבר אושרה?
מה הקשר לתכנית "מעלה הגעתון"?
זה אותו מתחם כמו בן צבי-יחיעם?
מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו
מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו
תגובה אחת
אז הם מורידים מ-230 יחידות ל-198, ובמקביל מגדילים מ-2 מגדלים ל-3? איך זה עובד בדיוק? פחות דירות אבל יותר מגדלים??