407 ימים. זה משך הזמן הממוצע שלוקח להוציא היתר בנייה בישראל לפי נתוני מינהל התכנון. רפורמה חדשה שמקדמים משרד ראש הממשלה ומינהל התכנון מבטיחה לחתוך את הזמן הזה בעד 50%. הבעיה: זה לא יקרה מחר בבוקר, וגם לא בעוד חודש.

למה 407 ימים? ריבוי הגופים המאשרים

על פי נתוני מינהל התכנון שפורסמו השבוע, משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה בישראל עומד על 407 ימים. זה לא ממוצע לפרויקט יקר במיוחד או למקרה חריג. זה ממוצע ארצי, על פני כל סוגי הבנייה. חלק ניכר מהזמן הזה לא נובע מעיכובים בוועדה המקומית, אלא מהצורך לקבל אישורים מגורמים רבים נוספים.

הרשימה ארוכה. פיקוד העורף, כבאות והצלה, חברת החשמל, המשרד להגנת הסביבה. ולעיתים גם רשות העתיקות, משרד הבריאות, בזק, נתג"ז ורשות שדות התעופה. כל גוף בודק היבט אחר. כל אחד מהם יכול לעכב את הפרויקט אם לא יספק תשובה במועד שנקבע. הקושי הגדול: למינהל התכנון אין סמכות להכריח את הגופים האלה לעמוד בלוחות הזמנים, ובפועל הם לא תמיד עומדים בהם.

הקשר הבינלאומי מחדד את התמונה. מדד ה-STRI של ה-OECD מצביע על ישראל כמדינה עם חסמים רגולטוריים משמעותיים בתחום הבנייה, בעיקר בגלל ביזור הסמכויות בין גורמים רבים והעדר ממשק דיגיטלי מסונכרן ביניהם. כשעולה השאלה למה מחירי הדירות בישראל גבוהים, חלק מהתשובה הם הזמן והעלות שמתחלקים בין יזמים, קבלנים, ובסוף גם רוכשים.

עקרון הרפורמה: הצהרה במקום אישור

הצעד המרכזי בהצעה הוא מעבר משיטה שמבוססת על אישורים מראש לשיטה שמבוססת על דרישות ידועות מראש. ברשות האסדרה מסבירים: "פחות אישורים מראש, ויותר דרישות שנקבעות ומפורסמות מראש, בדומה למקובל בעולם". במילים פשוטות, היזם יראה את כל מה שהגוף המאשר דורש עוד לפני שהוא הגיש בקשה.

הסעיף הקריטי בהצעה: גוף שנדרש לאשר את הפרויקט ולא יספק תשובה בפרק הזמן שנקבע מראש, האישור ייחשב כאילו ניתן. זה תקף לגופים כמו חברת חשמל, משרד הבריאות, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה. בפועל, זה מעביר את נטל הזמן מהיזם לגוף המאשר. גוף שרוצה להתנגד יצטרך להגיב במפורש, לא בשתיקה.

מערכת ה-GIS מקבלת תפקיד מרכזי. המטרה היא שכל יזם יוכל לראות בה את כל המידע הרלוונטי, כך שרק מקרים חריגים ייבדקו פרטנית. שאר הפרויקטים יקודמו לפי הוראות ידועות מראש, למשל נפח בנייה מוגדר למגרש מסוים, ללא צורך בהמתנה לאישורים חוזרים.

3 ההמלצות של הדוח המשותף

המסמך המשותף של רשות האסדרה ומינהל התכנון מציג שלוש המלצות. הראשונה: חיוב הגופים החיצוניים לקבוע ולפרסם מראש את דרישותיהם הרגולטוריות באופן ברור. השנייה: סנכרון מערכות המידע של כל הגורמים המעורבים עם מערכת "רישוי זמין". השלישית: העברת האחריות לבקרת התכן ממהנדס הוועדה המקומית לגורם בעל כלים מקצועיים מתאימים, ברוח רפורמת "מורשה להיתר".

השלישית מתחברת ישירות לרפורמת הבקרים שמינהל התכנון מקדם במקביל. אותו עיקרון: להעביר אחריות מגוף ביורוקרטי לגוף מקצועי ייעודי. ברשות האסדרה מבטיחים כי בסופו של תהליך, המנגנון יוחל אפילו על הקמת גורדי שחקים. כלומר, גם פרויקטים גדולים ומורכבים יקבלו את אותו הסדר זמנים.

למה זה לא יקרה מחר בבוקר

הרפורמה דורשת חקיקה בכנסת, כי היא מחייבת תיקון בחוק התכנון והבנייה. הכנסת עסוקה בבחירות שיתקיימו לכל המאוחר באוקטובר. גם העובדה שמינהל התכנון שייך למשרד הפנים שפועל ללא שר בפועל כבר חודשים ארוכים, מאז התפטרות ש"ס, מקשה על קידום הרפורמה בממשלה ובכנסת.

ימית כהן, סמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון, מסבירה ל"גלובס" את המורכבות: "לגורמים המאשרים יש המון כוח בתהליך והם לא מגיבים מספיק מהר. הדרישות שלהם מפוזרות במקומות רבים, גם בתיק המידע וגם במקורות אחרים". היא מוסיפה: "לנו אין סמכות על הגורמים המאשרים, אך רשות האסדרה יכולה לפעול במקומות שבהם ידינו כבולות, כמו כיבוי אש, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וחברת החשמל".

הכוונה היא ליישם את המהלך בפעימות, לפי גובה ולפי סוג הבנייה. דומה למודל של רפורמת מכוני הבקרה שיצאה לדרך לפני מספר שנים. ברשות האסדרה מקווים להטמיע את הרפורמה בחוק ההסדרים הבא, אבל גם הוא לא צפוי לעבור בקרוב.

מה זה אומר לכם, רוכשים ומשקיעים

אם אתם רוכשים דירה בפרויקט חדש או נמצאים בתהליך פינוי-בינוי, הזמן ממכרז ועד מפתח חשוב לכם ישירות. כל יום נוסף של המתנה להיתר הוא יום שאתם משלמים עליו במחיר הדירה. כך זה עובד: כשליזם לוקח שלוש שנים להוציא היתר, הוא נאלץ לגלגל את עלויות המימון על מחיר המכירה הסופי.

email

אני מאשר/ת לקבל מקליקת נדל״ן עדכונים ותכנים שיווקיים בדוא״ל, בהתאם למדיניות הפרטיות, וידוע לי שניתן להסיר את עצמי בכל עת

רוצה להצטרף

החיסכון של 11.2 מיליון ימי המתנה בשנה, אם אכן יושג, יוריד עלויות מימון בכל פרויקט בישראל. אבל מצד שני, רפורמה כזו לא תקרה ב-2026. בטווח הקצר, מה שכדאי לכם לעשות הוא להבין שהיזם שמולכם פועל בתוך מערכת שלא תשתנה בקרוב. טופס 4 ולוחות הזמנים שמופיעים בהסכם שלכם חייבים להיות מותאמים גם לשיטה הנוכחית.

סיכום

הרפורמה שמקדמים משרד ראש הממשלה ומינהל התכנון מתייחסת לאחד הצווארים הכי חונקים בשוק הבנייה הישראלי. 407 ימים בממוצע להיתר בנייה זו לא סטטיסטיקה יבשה. זה התרגום של החודשים שכל יזם מגלגל על מחיר המכירה. אם הרפורמה תקודם, היא תוריד עלויות. אם לא, היזמים ימשיכו לגלגל את עלות העיכוב על מחיר המכירה.

• 407 ימים בממוצע להיתר בנייה כיום. ההצעה: לחתוך עד 50% מהזמן
• העיקרון: שתיקה של גוף מאשר תיחשב לאישור אוטומטי
• חקיקה בכנסת חיונית. עם הבחירות עד אוקטובר, לוח הזמנים לרפורמה לא ברור

שאלות ותשובות

מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו

תגובות2

נעמי י.·לפני 4 שבועות

הולך להיתקע שוב

יוסי·לפני 4 שבועות

11.2 מיליון ימי המתנה בשנה?? זה מספר מטורף. ואנחנו תוהים למה הדירות יקרות

מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו