העוקץ הזה לא מתחיל בהודעה מוזרה עם שגיאות כתיב. הוא מתחיל בשיחה מנומסת מאדם שיודע כמה שנים אתם ממתינים להיתר, כמה כבר שילמתם, ובאיזה שלב התיק שלכם נמצא. כל הפרטים האלה נכונים, וזה בדיוק מה שמפרק את החשד לפני שהספיק להיווצר. הדבר היחיד שאינו נכון הוא מספר החשבון.

כך עובד העוקץ: נציג שיודע עליכם הכל

לפי כתבה שפרסמה אלה לוי-וינריב בגלובס ב-11 באוגוסט 2026, בחודשים האחרונים מוגשות למשטרה תלונות רבות על זיוף בקשות לתשלום אגרות והיטלים בהליך היתר בנייה. בחלק מהמקרים הועברו סכומים גדולים לגורמים מתחזים, ובמשטרה מזהירים שדווקא רמת הדיוק של הזיופים היא שמפילה קורבנות.

המקרה שממחיש את השיטה בצורה הברורה ביותר הוא של זוג מכפר סבא, שני עובדי הייטק שממתינים להיתר לבניית בית זה שלוש שנים. אישה שהציגה את עצמה כנציגה מטעם העירייה התקשרה ועדכנה שההמתנה הסתיימה. היא ידעה פרטים מזהים רבים, ידעה כמה זמן הם ממתינים, וידעה גם שהם כבר שילמו היטל השבחה. לטענתה נותרו שני תשלומים אחרונים לקבלת ההיתר: 23,701 שקל למפעל המים ועוד 46,667 שקל עבור אגרות בנייה, ובסך הכול 70,368 שקל.

אחרי השיחה הועבר לבני הזוג שובר תשלום שנחזה להיות רשמי, ובו גם הסלוגן העירוני של כפר סבא. הם העבירו את הסכום לשני חשבונות בשני בנקים שונים, על שם "עיריית כפר סבא" ו"מפעל המים כפר סבא", וקיבלו חשבונית עם מספר הקצאה. רק כשפנו לעירייה כדי לקבל קבלה התברר שאין עובדת בשם שנמסר להם, ושהתשלום מעולם לא נדרש על ידי העירייה ולא הועבר אליה.

הסכום הגדול ביותר שדווח עד כה שייך לצד היזמי. חברת מגדל טופ נדל"ן, שמקימה פרויקט התחדשות עירונית ברחוב לה גוארדיה בתל אביב, נדרשה לשלם לעירייה אגרות והיטלי פיתוח כתנאי לקבלת היתר בנייה. לפי כתב התביעה שהגישה, היא קיבלה שוברי אגרות הנחזים להיות של עיריית תל אביב יפו וביצעה על סמכם שתי העברות בנקאיות בסך כולל של 3.8 מיליון שקל. במקביל, לטענתה, נמסר לה גם מסמך שנחזה להיות היתר בנייה שהוצא כדין על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובו לוגו העירייה וחתימות דיגיטליות מזויפות המיוחסות לנושאי משרה בה.

רס"ר רעיה ברוורמן, חוקרת ממפלג ההונאה במשטרת ישראל, מתארת את השיטה כחוזרת על עצמה. לדבריה הקבלנים מקבלים בקשת תשלום הכוללת מספר חשבון שאינו קשור בשום צורה לתאגיד המים, מעבירים את הכסף ומקבלים קבלה מזויפת. במקרים שונים, אחרי ההעברה הראשונה, החשודים פונים שוב בבקשה להעביר תשלום נוסף לגזברות העירייה. "מדובר בפרשייה רבת תיקים", היא אומרת, "יש פה איזושהי חזרתיות".

המטרה של העוקץ: מי ממתין להיתר, ומאיפה מגיע המידע האישי

התשובה הקצרה היא שהמידע על מי שנמצא בהליך היתר זמין למדי, וההמתנה עצמה יוצרת את הנכונות לשלם. לפי הכתבה בגלובס, לחלק מהמידע קל להגיע דרך אזורים פומביים באתרי הרשויות, כמו גובה היטל ההשבחה ותוכניות הבנייה. השאר, לפי הערכה שמעלה אביר קארה, לשעבר סגן שר במשרד ראש הממשלה, המסייע לבני הזוג מכפר סבא, עשוי להגיע מאתר מתחזה שהקורבנות מילאו בו פרטים בשלב מוקדם יותר של התהליך בלי לקשר בין הדברים.

הרכיב השני הוא פסיכולוגי, והוא זה שעושה את העבודה. אדם שממתין שלוש שנים להיתר לא מקבל שיחה מפתיעה, אלא שיחה שהוא חיכה לה. מי שכבר שילם היטל השבחה יודע שיש עוד תשלומים בדרך ואינו יודע בהכרח את סדר גודלם המדויק. בסביבה שבה משך הטיפול בבקשה להיתר נמדד במאות ימים, בשורה על סיום ההמתנה היא בדיוק מה שאנשים רוצים לשמוע.

שווה לשים לב שהמכנה המשותף אינו סוג הנכס ואינו גודל העסקה. הזוג מכפר סבא מבקש לבנות בית פרטי, ומגדל טופ נדל"ן מקימה פרויקט התחדשות עירונית. מה שמשותף להם הוא שלב אחד בתהליך, אותו שלב שבו התשלום לרשות הוא תנאי לקבלת ההיתר. זה גם השלב שבו התשלום מרגיש הכי טבעי, כי הוא באמת נדרש. השאלה היחידה היא למי.

ולעניין הזה יש הקשר רחב יותר. אותה לוגיקה שלפיה תשלום מוקדם נראה טבעי היא זו שמחייבת זהירות גם מול הצד השני של העסקה, ולכן השאלה מתי בכלל מותר לשלם לקבלן לפני היתר בנייה חוזרת אצלנו שוב ושוב מרוכשים.

הכלל שמפלג ההונאה מנסח בפשטות

הכלל הוא שדרישת תשלום אמיתית אינה מגיעה אליכם, אתם הולכים אליה. רס"ר ברוורמן מוסרת שבמשטרה ערכו בדיקה מול תאגיד מים ומול תאגידים עירוניים, ונאמר להם שכל בקשות התשלום והקבלות מופיעות באזור האישי באתר, ושהם אינם פונים בערוצים אחרים.

מכאן נגזרות שתי מסקנות מעשיות. הראשונה, מסמך שהגיע בוואטסאפ, במייל או בשיחת טלפון אינו דרישת תשלום, גם אם הוא נושא לוגו, סלוגן עירוני ומספר הקצאה. השנייה, האימות נעשה ביוזמתכם ובמספר טלפון שאתם מצאתם, לא במספר שממנו התקשרו אליכם ולא בקישור שנשלח לכם. "לא לסמוך על הודעה או שיחה מאדם שמציג את עצמו לכאורה כעובד תאגיד מים או עירייה", אומרת ברוורמן, "כי התאגידים העירוניים והעירייה לא פונים בצורה כזאת לקבלנים, ליזמים או לאנשים פרטיים".

לדבריה, שיטות העוקץ משתכללות כל הזמן. בתחילה בקשות התשלום היו שונות לחלוטין מאלה של העירייה, ובהדרגה הן החלו להתחקות אחריהן עד שהזיופים נראים כמעט זהים למסמכים שהעיריות מוציאות. המסקנה שלה חדה: קשה לזהות שזה זיוף. זו הסיבה שבדיקת המסמך עצמו כבר אינה הגנה מספקת, ומה שנשאר הוא בדיקת הערוץ ומספר החשבון.

מי שמכיר את הדגלים האדומים בעסקאות נדל"ן ימצא כאן דפוס מוכר. גם שם הסימן אינו איכות המסמך אלא הלחץ לפעול מהר, ובקשה לחרוג מהמסלול הרגיל.

email

אני מאשר/ת לקבל מקליקת נדל״ן עדכונים ותכנים שיווקיים בדוא״ל, בהתאם למדיניות הפרטיות, וידוע לי שניתן להסיר את עצמי בכל עת

רוצה להצטרף

העברתם כסף? השעות הראשונות הן ההבדל

הפנייה הראשונה היא לבנק, לא למשטרה. בעקבות ריבוי מקרי ההונאה עדכן בנק ישראל את הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 426, שמחייבת כל תאגיד בנקאי להעמיד ללקוחות מענה אנושי מקצועי במקרים של חשש להונאה בשירותי תשלום. ההוראה קובעת שהמענה יינתן במוקד טלפוני מאויש באופן רציף, בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע, לרבות בשעות המנוחה השבועיות.

הסיבה שהסדר חשוב היא שהכסף עדיין נמצא איפשהו. במקרה של בני הזוג מכפר סבא, שהעבירו לשני חשבונות בשני בנקים שונים, אחד הבנקים החזיר חלק מהכסף ואילו השני ביקש צו שיפוטי כדי לפעול. אותה תלונה, שני מסלולים שונים לחלוטין. זו בדיוק הסיבה שהדקות הראשונות שוות יותר מכל טיעון שיבוא אחריהן.

לצד הפנייה לבנק, שמרו כל דבר שיש לכם: את מספר הטלפון שממנו התקשרו, את המסמכים שנשלחו, את מספרי החשבונות שאליהם הועבר הכסף ואת החשבונית שקיבלתם. אלה בדיוק הפריטים שהמשטרה תבקש, והם גם אלה שיאפשרו לבנק לפעול מול הבנק המקבל. במקביל, פנו לעירייה או לתאגיד ובקשו לוודא בכתב שהתשלום לא נדרש ולא התקבל, כי המסמך הזה הוא הבסיס לכל טענה בהמשך.

התיק נסגר? יש 60 יום להגיש ערר

סגירת תיק אינה החלטה סופית. לפי חוק סדר הדין הפלילי, נפגע עבירה שקיבל הודעה בכתב על סגירת תיק החקירה בעניינו רשאי לערור על ההחלטה, ואת הערר יש להגיש בתוך 60 יום מרגע קבלת ההודעה. אין חובה להיעזר בעורך דין, והערר מוגש לגורם המוסמך באמצעות הגורם שקיבל את ההחלטה לסגור את התיק.

העניין הזה אינו תיאורטי. בני הזוג מכפר סבא הגישו תלונה בתחנת המשטרה בעירם והעבירו את כל החומר שהיה ברשותם, ובכלל זה מספרי החשבונות, המסמכים והטלפון שממנו התקשרו אליהם. זמן קצר לאחר מכן קיבלו הודעה שהתלונה נסגרה. ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי היא פועלת במגוון מישורים למאבק בתופעת ההונאות, כי חקירת תלונות נעשית בהתאם לנסיבות המקרה, לחומרת העבירה ולמשאבים העומדים לרשותה, וכי לכל אזרח עומדת הזכות להגיש ערר על החלטה בדבר סגירת תיק, שייבחן בהתאם.

קארה, המסייע לבני הזוג, טוען שהמקרה אינו נקודתי ומצביע על מה שהוא מכנה הזנחה מערכתית. לדבריו לא נחקרה האפשרות שמידע דלף מהעירייה, לא מוצתה בדיקה מול חשבונות הבנק שאליהם הועבר הכסף ולא נבדקו מספרי הטלפון. הוא קורא להקים רשות לאומית למלחמה בהונאות, שתדע לחבר בזמן אמת בין המשטרה, הבנקים, חברות האשראי והרשויות המקומיות, כדי להקפיא כספים כל עוד ניתן להציל אותם.

עד שגוף כזה יקום, אם יקום, המשמעות המעשית לרוכשים וליזמים היא שהאחריות לאימות נשארת אצלם. זה לא הוגן במיוחד, אבל זה המצב. וכשמדובר בסכומים בסדר הגודל הזה, שיחת טלפון אחת ביוזמתכם לתאגיד, לפני ההעברה ולא אחריה, היא ההגנה הזולה ביותר שקיימת.

סיכום

העוקץ שנחשף מכוון לנקודה אחת מדויקת בתהליך, אותו רגע שבו תשלום לרשות הוא תנאי לקבלת היתר בנייה, ולכן הוא נראה טבעי לחלוטין. הזיופים כבר טובים מכדי שאפשר יהיה לזהות אותם לפי המסמך, ומה שנשאר הוא בדיקת הערוץ: העירייה והתאגידים מפרסמים דרישות תשלום באזור האישי, ולא פונים בטלפון או בוואטסאפ. צוות קליקת הנדל"ן ממליץ לקבוע לעצמכם כלל פשוט לפני כל העברה לרשות, ולפיו אתם מתקשרים לתאגיד במספר שמצאתם באתר הרשמי ומאמתים את הדרישה ואת מספר החשבון. שיחה אחת לפני ההעברה שווה יותר מכל ניסיון לשחזר את הכסף אחריה.

• זוג מכפר סבא, שהמתין להיתר בנייה שלוש שנים, העביר 70,368 שקל בשני תשלומים למי שהציגה את עצמה כנציגת העירייה. הכסף לא הגיע לעירייה ולא לתאגיד המים
• חברת מגדל טופ נדל"ן פנתה לבית המשפט לאחר שהעבירה 3.8 מיליון שקל על סמך שוברי אגרות שנחזו להיות של עיריית תל אביב יפו, ולצידם היתר בנייה מזויף עם חתימות דיגיטליות
• לפי מפלג ההונאה, העיריות והתאגידים העירוניים מפרסמים דרישות תשלום וקבלות באזור האישי באתר, ואינם פונים לתשלום בוואטסאפ או בטלפון
• הוראת ניהול בנקאי תקין 426 מחייבת כל תאגיד בנקאי להפעיל מוקד הונאות עם מענה אנושי, 24 שעות ביממה ובכל ימות השבוע
• גם תיק שנסגר אינו סוף הדרך. לנפגע עבירה יש 60 יום להגיש ערר על ההחלטה, ואין חובה להיעזר בעורך דין

שאלות ותשובות

מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו

תגובות2

ארז·לפני 3 שבועות

הזוג מכפר סבא שילם 70,368 שקל כי מישהו ידע בדיוק כמה שנים הם מחכים ואיפה התיק עומד. זה לא עוקץ רנדומלי, זה מישהו שהיה לו גישה למידע פנימי. כדאי לבדוק איפה הדליפה.

שני·לפני 3 שבועות

שלוש שנים חיכו להיתר ואז עוד זה... חבל על הזמן 😔

מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו