בקצרה
- מכתב הדרישות נשלח ביוני 2017, ובאותה שנה שווקה הקרקע ליזמים תמורת כ-155 מיליון שקל.
- התוכנית החדשה מאפשרת מגדל בן 75 קומות בגובה 340 מטרים, אחד הגבוהים בישראל.
- הוועדה המקומית אישרה להמליץ על הפקדה בוועדה המחוזית, וזה כמה שלבים לפני אישור.
- מהקרקע פונו 400 טון קרקע מזוהמת, אבל לפי המכתב לא בוצע דיגום שמוודא ניקיון.
- זהו המתחם השני מבין מתחמי הדגל של תל אביב שתקוע על אותה עילה, לצד שדה דב.
קרקע ריקה בכניסה לתל אביב, מגדל מתוכנן של 75 קומות, ומכתב אחד מ-2017 שעדיין לא נסגר.
תשע שנים, ועוד לא
מה קרה
על קרקע בכניסה לתל אביב, בצומת הרחובות ערבי נחל ויגאל אלון, פעל מ-1948 ועד 1980 מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. הקרקע כיום ריקה מבנייה, ומקודמת עליה תוכנית חדשה, תא/4916.
ביוני 2017 נשלח מכתב מהמשרד להגנת הסביבה לרשות מקרקעי ישראל. באותה שנה שווקה הקרקע ליזמים תמורת כ-155 מיליון שקל.
לוח הזמנים כפי שהוצג בדיווח. בין מכתב הדרישות לבין היום חלפו תשע שנים.
לפי המכתב, נמצאה באתר קרקע מזוהמת מאוד במתכות כבדות ובסולפטים. נחפרו וסולקו 400 טון של קרקע מזוהמת, אבל אזורי החפירה כוסו ולא בוצע דיגום שמוודא ניקיון. כמו כן לא בוצעו בדיקות ממיסים אורגניים ולא סקרי גז קרקע. בבדיקה קודמת של רשות המים נמצא מתחת לאתר ובסביבתו זיהום כבד בממיסים.
הדיוק שכדאי לשים לב אליו
בשבוע שעבר אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב יפו להמליץ לוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית. זה לא אישור להקים מגדל.
ההבדל אינו סמנטי. אחרי המלצה להפקדה נדרשים אישור הוועדה המחוזית, הפקדה, שלב התנגדויות ואישור, ורק אחר כך היתר בנייה. הדיווח עצמו מציין שהתוכנית תידרש עוד תקופה.
ומעבר לכך, לפי תגובת העירייה, כל היתר בשטח מותנה בביצוע תוכנית דיגום לגזי קרקע ובקבלת אישור המשרד להגנת הסביבה והרשות העירונית לאיכות הסביבה. כלומר ההליך התכנוני יכול להתקדם בזמן שהקרקע עדיין מטופלת, אבל הבנייה לא.
שלושה גופים, שלוש תשובות
שאלת האחריות היא לב העניין, ובדיווח נמסרו עליה שלוש תגובות שאינן מתיישבות זו עם זו.
התגובות כפי שפורסמו. שימו לב שתגובת רשות מקרקעי ישראל מפנה בו זמנית לזוכה ולגופים אחרים. אנחנו מביאים אותה כלשונה ואיננו מכריעים בין הגרסאות.
שימו לב במיוחד לתגובת רשות מקרקעי ישראל: היא כותבת שתנאי המכרז מחייבים את הזוכה לבצע את הדרישות במלואן, ובאותה נשימה שהאחריות על הביצוע מוטלת על המשרד להגנת הסביבה או על העירייה. אנחנו מביאים את התגובה כלשונה ואיננו מכריעים.
המשרד להגנת הסביבה מסר שהוא מלווה את הליך חקירת הקרקע ושיקומה במתחם משנת 1999, ושהוא ממתין לדוחות הסקרים והדיגומים לפני שיוכל לקבוע אם נדרשות פעולות נוספות ובאילו תנאים אפשר יהיה לקדם בנייה.
מה מתוכנן שם
גם בלי סוגיית הזיהום, התוכנית עצמה חריגה בהיקפה. התוכנית הראשונה שאושרה ב-2003, על שטח של כארבעה דונם, אפשרה כ-25 אלף מטר רבוע בעיקר לתעסוקה.
התוכנית החדשה מאפשרת כמעט פי ארבעה: 90,650 מטר רבוע תעסוקה, חמשת אלפים מטר רבוע מבני ציבור ואלפיים מטר רבוע מסחר, במגדל בן 75 קומות שיתנשא ל-340 מטרים.
לשם השוואה, לפי הדיווח המגדל הבנוי הגבוה בישראל כיום מגיע לכ-307.5 מטרים, ומגדל שנמצא בבנייה יגיע ל-335 מטרים.
והמתחם השני
זהו המתחם השני מבין מתחמי הדגל של תל אביב שתקוע על אותה סוגיה. הראשון הוא שדה דב, שם מתוכננות כ-16 אלף דירות ועלו טענות דומות בנוגע לזיהום קרקע. כתבנו על כך בכתבה על זיהום הקרקע בשדה דב, ושם גם פירטנו איך בודקים קרקע לפני שקונים.
ונדייק: שניים אינם דפוס. אנחנו לא טוענים שיש כאן תופעה רחבה, כי לא ספרנו מקרים נוספים. מה שכן אפשר לומר הוא ששני המתחמים הגדולים ביותר בעיר נעצרים על אותה עילה, ושבשני המקרים חלפו שנים.
מי שקונה דירה על קרקע שהייתה בעבר תעשייה, ובגוש דן יש לא מעט כאלה, כדאי שיכיר את הסוגיה. על בדיקות שנעשות לפני רכישת קרקע כתבנו גם בכתבה על מה בודקים לפני שקונים קרקע, ועל התנגדויות במתחם סמוך בכתבה על פי גלילות.
- פרטי המקרה, ובהם תוכנית תא/4916, פעילות המפעל מ-1948 ועד 1980, שיווק הקרקע ב-2017 תמורת כ-155 מיליון שקל, תוכן מכתב הדרישות מיוני 2017 ובכללו 400 הטון שסולקו והיעדר דיגום מוודא ניקיון, לוח הזמנים, היקפי התוכנית החדשה, 75 הקומות ו-340 המטרים, וכן תגובות רשות מקרקעי ישראל, העירייה והמשרד להגנת הסביבה, מגיעים מדיווח מ-10 בספטמבר 2026.
- שלוש התגובות מובאות כלשונן. תגובת רשות מקרקעי ישראל מפנה בו זמנית לחובת הזוכה ולאחריות גופים אחרים, ואיננו מכריעים בין הגרסאות.
- הוועדה המקומית אישרה להמליץ לוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית. זהו שלב מוקדם בהליך ואינו אישור להקמת המגדל, ואיננו מציגים אותו ככזה.
- ההשוואה לגובהם של מגדלים אחרים מובאת כפי שהופיעה בדיווח.
- הקביעה ששני מתחמי דגל תקועים על אותה עילה מתייחסת לשני מקרים בלבד. לא ספרנו מקרים נוספים, ולכן אין בכתבה טענה לדפוס רחב.
📖 אולי יעניין אתכם גם:
- זיהום קרקע הקפיא חלוקה של מיליארדים בשדה דב: איך בודקים קרקע לפני שקונים
- מחירי הקרקע בישראל עלו 263% בשני עשורים: מה מצא דוח הלמ"ס
- השקעה בקרקע חקלאית, האם זו הזדמנות או מלכודת?
- המודל של רמ"י לגליל המזרחי: קרקע מוזלת לעובדי המפעלים, ולמה זה מזכיר את תפן
- בימת תל חי: השכונה שנבנית מעל קריית שמונה, ומה משווק בה במחיר מטרה
סיכום
מכתב דרישות לטיהור קרקע נשלח ב-2017, הקרקע שווקה באותה שנה, והעבודות טרם הושלמו. בינתיים מקודמת עליה תוכנית למגדל בן 75 קומות.
- הפער: תשע שנים מאז מכתב הדרישות, והטיפול לא הושלם
- מה נעשה: פונו 400 טון, בלי דיגום שמוודא ניקיון
- איפה זה עומד: המלצה להפקדה, ולא אישור להקמת מגדל
- מי אחראי: שלושה גופים, שלוש תשובות שונות
- והמתחם השני: שדה דב, ושניים אינם דפוס
שאלות ותשובות
מה בעצם תקוע שם?
העירייה אישרה את המגדל?
אז מי אחראי לטהר את הקרקע?
אפשר בכלל לקבל היתר על קרקע שלא טוהרה?
אני קונה דירה ולא מגדל משרדים. למה שזה יעניין אותי?
מצאתם טעות בכתבה? עדכנו אותנו
מצאתם טעות בתגובות? עדכנו אותנו
תגובה אחת
אז שווקה הקרקע ב-2017 תמורת 155 מיליון ש"ח, והיזמים ידעו שהיא מזוהמת? מישהו בדק מה כתוב בחוזה?